יומן לילה, 10.11.22
זוהי סדום
'אשר בידו מחקרי ארץ'.
שיחה עם אחי אסף. הכותרת: סדום.
באמת לא תיכננתי את הנושא, וגם לא את תקיפות הדברים, תוכחה, אבל כך יצא.
בפרשה, וירא, מוזכרת סדום. אמנם כולם מתמקדים באברהם, וגם אני כתבתי עליו, אבל הנושא העיקרי הוא סדום. כי ישראל היא סדום.
מדוע אני אומר זאת? מהי סדום?
בכך כבר דנו (אנו דנו) בעבר עם יאיר ליפשיץ.
ברגיל, מייחסים לסדום מעשים מיניים, ומכאן – 'מעשה סדום', אבל למעשה הייחוס הזה הוא מאוחר. בתורה זה לא ממש מופיע, אף שאנשי סדום נסובים על הבית, ובדומה לכך קורה במעשה פילגש בגבעה. וגם אצל חז"ל מופיעים בעיקר חטאים חברתיים – אי עזרה לעניים, עיוות סדרי משפט. וידוע הסיפור על 'ריבה אחת', שעזרה לעני והענישו אותה על כך, ועל כך דורשים חז"ל – 'הכצעקתה – צעקתה של ריבה אחת'.
בזמנו אמרתי שבברית החדשה זה מופיע יותר בבירור, אבל למעשה גם שם זה לא לגמרי מובהק. 'הלכו אחר יצורים אחרים', או משהו כזה, כתוב שם, באגרת יהודה כמדומני. המקור לחטאים המיניים הוא מאוחר יותר.
ולעומת זאת, הייחוס הקדום מדבר, כאמור, על חטאים חברתיים, וכך כבר יחזקאל אמר – 'הלא זה היה עוון סדום – יד עני ואביון לא החזיקה'. אך – בלבד. וכבר כתבתי על כך בעבר.
וכך גם היום – שירותי הרווחה בארץ כושלים. די להסתובב בחוצות ירושלים ולראות את כמויות הקבצנים. מה הבעיה לאסוף אותם לבית? ובמיוחד – שהעיר מלאה מנופים. בונים מגדלי פאר בעוד אנשים שוכבים ברחוב – זוהי סדום.
ומה עוד לא היה בסדום? משפט הוגן. וכך גם אצלנו. די להסתכל בסרט של איילה חסון על משפט גל הירש כדי להבין את הריקבון הפושה בפרקליטות. ואם לגל הירש עשו זאת, אין סיבה שלא עשו זאת גם לביבי. המלחמה בהם צודקת. וכך סבור גם ידידי החכם והמתון ינון, שהתכתבתי איתו קודם.
אז אלה חטאי סדום, והם קיימים גם היום. ואילו היחסים הלהט"בים הם משניים, אם בכלל הם קיימים כאן. מה זה נוגע לי כיצד אנשים מתנהגים בביתם הפרטי? באיזה אופן זה פוגע בי? זה לא.
אבל הנה עתה ההתרכזות היא בהם, בעיקר במפלגת נועם – שעליה כבר דיברתי וכתבתי. מכל בעיות העולם עכשיו זה מה שמפריע לכם? זו רשעות.
ובמשפחתם – מצביעי נועם.
ולזאת נוסף מה שנמצא עכשיו על מנהיגם – הרב טאו – שכמה נשים מתלוננות עליו שאנס אותן או כיוב' (איני יודע בדיוק את הפרטים).
על כך כתבו בימים האחרונים הרב סתיו והרב שרלו, מהמחנה הדתי המתון – ואני איתם. הם כתבו שאין לזלזל בתלונות, אף שגם אין לעשות משפט שדה ברשתות החברתיות. אני מסכים לזה.
אבל מה הטענה מנגד? המעטה בחשיבות וביטול. 'המתלוננת היא מתמודדת נפש' הם אומרים (זה הניסוח שלי. בשפתם ודאי – 'חולת נפש'). ולכן, הם ממשכים, אין להאמין לה.
ובכן, דבר זה כבר מרתיח, ויפה כתב על כך הרב סתיו. זה שהיא מתמודדת נפש לא אומר שהיא בודה דברים. ולמעשה זה עוול נורא, כי סביר להניח שהפרעת הנפש שלה התפתחה בדיוק בגלל פגיעה זו, ועכשיו גם אסור לה להתלונן על כך?! – צעקתה של ריבה אחת באה באוזניי!
אבל אמנם עדיין צריך לבדוק 'הכצעקתה'. כלומר – האם אמנם נכונים הדברים.
(ועל עוול זה בפסיכואנליזה – כתבתי בספרי 'יסודות הבניין', בפרק 'על כשל הפסיכולוגיה').
ולזאת יש להוסיף שהדברים לא מפתיעים. כבר יש שורה של רבנים שנאשמו בחטאים מיניים. ונוהגים לומר – 'כל שגדול מחברו יצרו גדול ממנו'. אבל הדבר מעמיד במקום את כל 'הפרויקט' שלהם – מלחמתם בלהט"בים. הזו תנועת המוסר שלכם? והאם זה האיש העומד בראשה? אם כך כל מאבקכם בטל.
ולכך יש להוסיף את כל דיוננו הקודם בצדקה מהי. לפי חז"ל – מתן לעני. ואני אומר – אין יסוד לזה בכל התנ"ך. שוב חז"ל המציאו ושיבשו את התורה! ובהתאם לזאת נוצרה תרבות הצדקה, שהיא אמנם חיובית כשלעצמה, אבל לא מתאימה לניהול מדינה. וכך עד היום במחוזות החרדים יש גמ"חים רבים – ממש דבר להתפאר בו, אבל זו תרבות שטייטל גלותית.
זהו 'בית יעקב', שנבחר עכשיו להנהיג, ומולו קיים 'בית ישראל' – ישראל השורשי, המדיני. ובישראל זה צדקה היא צדק.
(ואגב, גם בשיחה עם אייל עלה נושא הסיוע הסוציאלי המצוין הקיים בצרפת).
ולגביי – לא, אינני 'אנטישמי', אלא שאני מבית ישראל, ולא מבית יעקב.
(וגם זהו שם נוסף שלי, שהתבטל בסוף – ישראל).
ולבסוף, לכך יש להוסיף את המצב אחרי הבחירות – חזרו איש איש לעיסוקיו, וחזרו איש איש לוויכוחיהם. ומהם ויכוחיהם? שוב פרוגרסיבים מול שמרנים, כפי ששיתפו היום צור ארליך וחיים נבון. שוב ויכוחים עקרים על מינוח, בלי להתייחס לחיים הממשיים של אנשים. דיבורים מופשטים באוויר, שלא מעלים ולא מורידים.
ובכן, רבותיי, זוהי סדום.
והנה תמונת שומר המסך המתחלף שלי –
מחשבות לעצמי 