יומן יום מפלה
כוח רב, נפילה, מעתה יומנים רגועים יותר. והנה סיכום היום.
יומן בוקר, 12.10.22
לילה קשה עבר על כוחותנו בסואץ.
אתמול שיניתי קצת את הדרך, כדי לצלם את המנופים (שיתפתי תמונה? לא זוכר. אשתף שוב), והנה עברתי ליד בית כנסת שנקרא 'שערי שאול'. אכן, הגעתי לשערי שאול.
בהולצר מישהי דיברה על עונש מר. עונש? וכי מה עשיתי? הכוונות היו טובות, על כל פנים. נו מה, 'הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות'. ולמלך כוזר נאמר – 'כוונתך רצויה, אך מעשיך אינם רצויים. נו מה, אבל הרי שאלתי כבר כמה פעמים – מה לעשות??
קורא במילון –
ויש עוד מילים מאותו שורש –
קרב – מלחמה
קרב – התקרב – קרבו רודפי זימה , ותקרב נפשו לשחת וחייתו לממיתים, קרבו ימיו למות, ועוד הרבה
ויש גם קורבן.
אגב, כל העניין הזה עם המילון, אפשר לראות בזה גם אמצעי מאגי, כשר או לא. עשיתי זאת אף בעבר ואז חדלתי, ועכשיו חזרתי. אבל יש לי משיכה לא מוסברת לזה. ובכל אופן תכף אני מסיים אותו.
ובעצם, כן מוסברת. כל הדברים האלה קשורים זה בזה. זו דת המזל. נראה לי שכבר הסברתי אותה פעם. והיא קשורה לשורש קר"ה על הופעותיו השונות, שהוא במקרה השורש הבא במילון…
אלא מה? חז"ל מבקרים את ה'דת' הזאת ומייחסים אותה לבלעם, שבו נאמר – 'ויקר דבר ה' אליו' – ויקר – לשון מקרה, ולשון קרי וטומאה. ואילו במשה נאמר – ויקרא, עם א', דיבור שלם ונקי.
ובאמת, אציין בצד, בזמן האחרון גם די הפסקתי לקרוא…
ואני מאמין לחז"ל בעניין זה. אבל טוב, לא אשאל אתכם יותר. אנסה להבין לבד מה אפשר לעשות. (יש אפשרות פשוטה – לחזור הביתה… אבל גם זו לא אפשרות טובה. אולי לעבור דירה, אלא שאין כוח).
ואולי פשוט צריך לשבת בסוכה…
אתמול גם כאמור, רעש גדול כאן מבתי הכנסת.
ובלילה האזנתי עוד לברית החדשה, אגרות שאין הרבה מה להביא מהן, אבל כל מיני עצות טובות – 'ברח לך מאלה' ו'מלכודת השטן'.
גם עם אחי הגדול דיברתי אתמול. נושא אחד שעלה – תנורו של עכנאי. שם כזכור יצתה בת קול ומהשמיים והודיעה כי הלכה כרבי אליעזר, אבל החכמים עדיין לא הקשיבו לה, ואמרו – 'לא בשמיים היא!'. אבל מניין להם הסמכות לכך? שאלתי. וזה חירוף וגידוף ומרד, אמרתי. וכאן אוסיף שזה גם פירוש שגוי של הכתוב. וכן גם כתבתי בספרי 'יסודות הבניין'. ועוד הוסיפו בחציפות שאמר אלוהים כביכול – 'נצחוני בניי!'.
ולא זאת אף זאת – את רבי אלעזר זה נידו, והוא מת בנידויו מצער. קראו את כל הסיפור המזעזע הזה.
אבל בכל מקרה – זה מזכיר לי שעליי לקנות תנור, כלומר הסקה חשמלית שראיתי באתר של שופרסל. וכן – אינני הולך לשום מקום. 'פה אשב כי איוויתיה'.
*
והנה כמה קטעים מהברית החדשה מאתמול –
האיגרת אל טימותיאוס א, פרק ב –
על הנשים, בדברים מיושנים –
ט כְּמוֹ כֵן תַּעֲטֶינָה ¹הַנָּשִׁים ²תִּלְבֺּשֶׁת הוֹלֶמֶת, בִּצְנִיעוּת וּבְאִפּוּק; לֹא בְּהִתְגַּנְדְּרוּת שֵׂעָר, לֹא בְּזָהָב וּפְנִינִים, וְלֹא בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים, י אֶלָּא בְּמָה שֶׁיָּאֶה לְנָשִׁים הַמַּצְהִירוֹת עַל יִרְאַת שָׁמַיִם – ¹בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. יא הָאִשָּׁה תִּלְמַד ¹בְּדוּמִיָּה, ²בְּהַכְנָעָה שְׁלֵמָה. יב אֵינֶנִּי מַרְשֶׁה לָאִשָּׁה לְלַמֵּד, אַף לֹא לִמְשֹׁל עַל הָאִישׁ, אֶלָּא לְהִשָּׁאֵר בְּדוּמִיָּה; יג כִּי אָדָם ¹נוֹצַר רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרֵי כֵן חַוָּה. יד אָדָם לֹא נִפְתָּה, ¹אֶלָּא הָאִשָּׁה שָׁמְעָה לְקוֹל הַמְפַתֶּה וּבָאָה לִידֵי עֲבֵרָה. טו אֲבָל הִיא תִּוָּשַׁע בְּלִדְתָּהּ יְלָדִים, אִם תַּעֲמֹדְנָה בָּאֱמוּנָה, בָּאַהֲבָה, בַּקְּדֻשָּׁה וּבַצְּנִיעוּת.
על ההתעמלות –
"שֶׁהֲרֵי הָאִמּוּן הַגּוּפָנִי מוֹעִיל בְּמִדָּה מְעַטָּה, אֲבָל הַחֲסִידוּת מוֹעִילָה בַּכֺּל וּבָהּ הַבְטָחָה לַחַיִּים שֶׁבַּהֺוֶה וְלַחַיִּים שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא." (הראשונה אל טימותיאוס ד 8)
על חוקי המשחק –
"וְגַם הַמִּשְׁתַּתֵּף בְּתַחֲרוּת לֹא יֻכְתַּר אִם לֹא יִתְחָרֶה לְפִי הַכְּלָלִים." (השנייה אל טימותיאוס ב 5)
*
והנה המנופים –
*
יומן צהריים, 12.10.22
זיכרונות פייסבוק.
הקטע הבא יכול לתאר את חנותו של הולצר –
נהנה מספרו של באר. הנה דווקא ציטוט שלו מעגנון.
ציטוט מ"מסע דילוגים" –
"תמֵהַּ אני אם היה בירושלים בית כינוס לגדולי תורה כחנותו של ר' מיכל רבינוביץ, שבּה היינו מוצאים חריפי ירושלים. מפני הלמדנים לא מצא לו כל אדם שבא לקנות לו ספר מקום בחנות הספרים והיה נשמט ויוצא. הגיעו הדברים שאפילו מאותם שהיו רגילים אצלו כשהיו מבקשים לקנות ספר היו הולכים אצל מוכר ספרים אחר, שכבר הרגילו את עצמם שבאים אצל ר' מיכל רבינוביץ לשם שיחה של תורה שניתנה בחִנם ולא לשם ספרים של תורה שמבקשים עליהם ממון.
ש"י עגנון, מעצמי אל עצמי, שוקן, 2000, עמ' 224."
– מסע דילוגים מאת חיים באר
*
וזה עדיין רלוונטי –
ציטוט מ"חופש. מניפסט"
"מה עשו אנשים בכל השעות והשנים שהיו לרשותם בטרם הרשתות החברתיות? אנחנו לא זוכרים, ואין זה משנה. מבחינה מעשית יש לנו כעת הרבה פחות חופש לבחור כיצד להתנהל, מכיוון שממסד בעל משאבי עתק משקיע מאמצים רבים כדי שהחברה כולה תתמכר לשהות בלתי פוסקת במרחב המקוון, מתוך מגמה ברורה לקחת את החופש שלנו ולהפוך אותו לכסף, ובתוך כך לשעבד עוד ועוד את תודעתנו ועולמנו הרגשי והביולוגי. דבר דומה קורה גם עם רשתות התוכן הטלוויזיוני האינסופי בתשלום, שהופכות למשאבות ענק לחיי הרוח והדמיון של האנושות. מיליארדי שעות אנוש יורדות דרכן לטמיון, היצירתיות האנושית נושלת מאיתנו כמו איבר שמתנוון, מתייבש וניתק מהגוף, וכיסיהם של מעטים מתנפחים מסכומי כסף מעוררי גועל. אין כמו עידן הרשת כדי להמחיש עד כמה מיסוד וריכוז הופכים קבוצות קטנות של בעלי כוח פוליטי לקבוצות עשירות ובעלות כוח אגדי, ומותירים את מרבית בני האדם בחיי חרדה מתמדת ובתחושת אובדן שליטה הולכת ומעמיקה."
– חופש. מניפסט מאת אלון מזרחי
*
עוד מהזיכרונות –
שיר
ועוד שיר, ושוב יש לי ביקורת על דנטה (למה דנת אותו לגיהנום, דנטה?) –
*
טקסט חשוב של אלון מזרחי על שקר הקורונה, שכבר לאיש לא אכפת ממנו, 'ערבות הדדית' –
https://www.facebook.com/733791379/posts/pfbid02trZpATtyso2dSZ4tZuNVcB8aXdQw6M6KtDMENJtQ1dAVLPygecMGuyXVK7b3M1Shl/
*
שכנתי יצאה, דיברה באנגלית, אמרה שמשהו 'נבר הפנד טו מי'. מה אני רוצה מהנערה התמימה הזאת? (כלום).
רועי אומר שכדאי לנסות להיות יותר נורמטיבי. זה לא שלא ניסיתי, ועוד אנסה.
אגב, 'אנסה' אפשר לקרוא בשני אופנים.
לא פשוט הכול.
*
סתם פסוק –
וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמניות.
*
אגרת יעקב המופתית, בעיקר בקטע על הלשון – 'רעה היא וחסרת מעצור', ועוד.
*
מילון – קשב.
*
יומן אחר-צהריים, 12.10.22
מיסטיקה
הקשבתי לשיעור של הרב בני לאו על פרשת השבוע, והוא מבהיר שם כמה דברים.
ראשית, הוא מדבר שם הרבה על מיסטיקה. אז כן, מה שאני עושה זה בעצם מיסטיקה.
שנית, הוא מדבר על ערבה, הערבות. יש בזה כמה עניינים.
ושלישית, הוא מספר על מיכל בת שאול, שראתה את דוד המלך מרקד – 'ותבז לו בלבה'. כן, אני יכול להבין על מה הוא מדבר (אנשים הרבה פעמים בזים סתם, הולכים שולל אחרי החזות החיצונית).
מה הקשר לפרשה? לא יודע.
אגב, מתברר שמה שאמר אורי, שהבחירות בפרשת לך-לך הוא נכון, וכנראה יש כאן סוד. 'לך' הם אמרו. השאלה מי יילך.
ובאותו הקשר בערך –
עין לציון צופיה
וצילמתי – סמל זה גם על גג בית המשפט העליון.
מעיין במילון. דעתי? 'כל מילה!'.
אגב, צילום כריכת ספרי – עננים אדומים. אולי יש לפרשו – ענני סערה מתקדרים. האם זו עוננות?
*
והנה, עשיתי סיבוב קטן בעיר, הזוי במיוחד. המון חוגג. אבל אני שנאתי מאסתי חגיכם, כי אין לי חלק בהם. וגם אתכם, על פי רוב, שנאתי. כלומר, שנאתי בגלל שאהבתי.
והסיבוב – ממש שחזור מוטיבים מסרטי.
מקבץ נדבות צועק למישהו – לך לחמס. זה מסרט אחר. סרט רע שהיינו בו, זוכרים?
קבוצת ילדים שרים בככר ציון (one way ticket).
וממש ליד, מישהו משתין בקיר בפומבי, 'משתין בקיר', ממש כמו בסרטי, אחרי סצנת רבין.
אין כל חדש תחת השמש.
ומהו זה? חג ישראל. ובהמשך שלט – 'שמירה כהלכה'. וגם זה בסרט.
אני 'חי בסרט'? כן. אבל רוצה ואן ווי טיקט מפה.
וכן עוד כמה דברים. ובסופו של דבר קניתי שטיח חדש למטבח ב'זול סטוק', זה שם החנות, למרות שאולי בהמשך אתחפף מפה.
הזוי. מחפיר. לא הכרחי.
אבל הייתי צריך להתאוורר ואת השטיח.
*
אצרף גם את זה, והמשך יבוא –
מאתר מעמקים.
תנורו של עכנאי
בבלי בבא מציעא נט, ב
וזה הוא תנור של עכנאי.
מאי עכנאי? – אמר רב יהודה אמר שמואל: שהקיפו דברים כעכנא זו, וטמאוהו.
המחלוקת
תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו.
אמר להם: אם הלכה כמותי – חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה: ארבע מאות אמה: אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם. אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה – אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא.
מאי [דברים ל'] לא בשמים היא? – אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני.
אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה [שמות כ"ג] אחרי רבים להטת.
– אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא? – אמר ליה: קא חייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני.
נידויו של רבי אליעזר
אמרו: אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפום באש, ונמנו עליו וברכוהו. ואמרו: מי ילך ויודיעו?
– אמר להם רבי עקיבא: אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו.
מה עשה רבי עקיבא? לבש שחורים, ונתעטף שחורים, וישב לפניו בריחוק ארבע אמות.
– אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, מה יום מיומים?
– אמר לו: רבי, כמדומה לי שחבירים בדילים ממך.
– אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו, ונשמט וישב על גבי קרקע. זלגו עיניו דמעות, לקה העולם שליש בזיתים, ושליש בחטים, ושליש בשעורים. ויש אומרים: אף בצק שבידי אשה טפח.
אף גדול היה באותו היום
תנא: אף [=כעס] גדול היה באותו היום, שבכל מקום שנתן בו עיניו רבי אליעזר נשרף.
ואף רבן גמליאל היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו. אמר: כמדומה לי שאין זה אלא בשביל רבי אליעזר בן הורקנוס. עמד על רגליו ואמר: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל.
נח הים מזעפו.
– אימא שלום, דביתהו דרבי אליעזר, אחתיה דרבן גמליאל הואי. מההוא מעשה ואילך לא הוה שבקה ליה לרבי אליעזר למיפל על אפיה. ההוא יומא ריש ירחא הוה, ואיחלף לה בין מלא לחסר. איכא דאמרי: אתא עניא וקאי אבבא, אפיקא ליה ריפתא. אשכחתיה דנפל על אנפיה, אמרה ליה: קום, קטלית לאחי.
אדהכי נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב.
אמר לה: מנא ידעת?
אמרה ליה: כך מקובלני מבית אבי אבא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה.
תרגום:
אמא שלום אשתו של רבי אליעזר ואחותו של רבן גמליאל הייתה. מאותו מעשה (הנידוי) ואילך לא הייתה מרשה לו לפול על פניו (בשעת אמירת תחנון). אותו היום ראש חודש היה ונשכח ממנה אם מלא הוא או חסר.
יש אומרים שבא עני לפתח ונתנה לו לחם.
לא השגיחה עליו, נפל (רבי אליעזר) על פניו. אמרה לו: "קום, הרגת את אחי".
יצא קול קורא מבית רבן גמליאל שמת.
אמר לה: "מניין ידעת?"
אמרה לו: "כך מקובלני מבית אבא כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה [=צער]".
*
אחרי זה ממשיך לשמוע ביוטיובמאת אגרת פטרוס השנייה, ממשיך מאיפה שעצרתי – 'אכן, התאשרה הנבואה'.
ופותח פייסבוק, דעת אמת כותב –
רב אשי השתין מהגשר מול כולם ואמר: אשתין אפילו באוזן חמותי, העיקר לא להתאפק ולהסתכן.
(תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף מד, עמוד ב)
מחשבות לעצמי 