יומן בוקר, 12.10.22
לילה קשה עבר על כוחותנו בסואץ.
אתמול שיניתי קצת את הדרך, כדי לצלם את המנופים (שיתפתי תמונה? לא זוכר. אשתף שוב), והנה עברתי ליד בית כנסת שנקרא 'שערי שאול'. אכן, הגעתי לשערי שאול.
בהולצר מישהי דיברה על עונש מר. עונש? וכי מה עשיתי? הכוונות היו טובות, על כל פנים. נו מה, 'הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות'. ולמלך כוזר נאמר – 'כוונתך רצויה, אך מעשיך אינם רצויים. נו מה, אבל הרי שאלתי כבר כמה פעמים – מה לעשות??
קורא במילון –
ויש עוד מילים מאותו שורש –
קרב – מלחמה
קרב – התקרב – קרבו רודפי זימה , ותקרב נפשו לשחת וחייתו לממיתים, קרבו ימיו למות, ועוד הרבה
ויש גם קורבן.
אגב, כל העניין הזה עם המילון, אפשר לראות בזה גם אמצעי מאגי, כשר או לא. עשיתי זאת אף בעבר ואז חדלתי, ועכשיו חזרתי. אבל יש לי משיכה לא מוסברת לזה. ובכל אופן תכף אני מסיים אותו.
ובעצם, כן מוסברת. כל הדברים האלה קשורים זה בזה. זו דת המזל. נראה לי שכבר הסברתי אותה פעם. והיא קשורה לשורש קר"ה על הופעותיו השונות, שהוא במקרה השורש הבא במילון…
אלא מה? חז"ל מבקרים את ה'דת' הזאת ומייחסים אותה לבלעם, שבו נאמר – 'ויקר דבר ה' אליו' – ויקר – לשון מקרה, ולשון קרי וטומאה. ואילו במשה נאמר – ויקרא, עם א', דיבור שלם ונקי.
ובאמת, אציין בצד, בזמן האחרון גם די הפסקתי לקרוא…
ואני מאמין לחז"ל בעניין זה. אבל טוב, לא אשאל אתכם יותר. אנסה להבין לבד מה אפשר לעשות. (יש אפשרות פשוטה – לחזור הביתה… אבל גם זו לא אפשרות טובה. אולי לעבור דירה, אלא שאין כוח).
ואולי פשוט צריך לשבת בסוכה…
אתמול גם כאמור, רעש גדול כאן מבתי הכנסת.
ובלילה האזנתי עוד לברית החדשה, אגרות שאין הרבה מה להביא מהן, אבל כל מיני עצות טובות – 'ברח לך מאלה' ו'מלכודת השטן'.
גם עם אחי הגדול דיברתי אתמול. נושא אחד שעלה – תנורו של עכנאי. שם כזכור יצתה בת קול ומהשמיים והודיעה כי הלכה כרבי אליעזר, אבל החכמים עדיין לא הקשיבו לה, ואמרו – 'לא בשמיים היא!'. אבל מניין להם הסמכות לכך? שאלתי. וזה חירוף וגידוף ומרד, אמרתי. וכאן אוסיף שזה גם פירוש שגוי של הכתוב. וכן גם כתבתי בספרי 'יסודות הבניין'. ועוד הוסיפו בחציפות שאמר אלוהים כביכול – 'נצחוני בניי!'.
ולא זאת אף זאת – את רבי אלעזר זה נידו, והוא מת בנידויו מצער. קראו את כל הסיפור המזעזע הזה.
אבל בכל מקרה – זה מזכיר לי שעליי לקנות תנור, כלומר הסקה חשמלית שראיתי באתר של שופרסל. וכן – אינני הולך לשום מקום. 'פה אשב כי איוויתיה'.
*
והנה כמה קטעים מהברית החדשה מאתמול –
האיגרת אל טימותיאוס א, פרק ב –
על הנשים, בדברים מיושנים –
ט כְּמוֹ כֵן תַּעֲטֶינָה ¹הַנָּשִׁים ²תִּלְבֺּשֶׁת הוֹלֶמֶת, בִּצְנִיעוּת וּבְאִפּוּק; לֹא בְּהִתְגַּנְדְּרוּת שֵׂעָר, לֹא בְּזָהָב וּפְנִינִים, וְלֹא בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים, י אֶלָּא בְּמָה שֶׁיָּאֶה לְנָשִׁים הַמַּצְהִירוֹת עַל יִרְאַת שָׁמַיִם – ¹בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. יא הָאִשָּׁה תִּלְמַד ¹בְּדוּמִיָּה, ²בְּהַכְנָעָה שְׁלֵמָה. יב אֵינֶנִּי מַרְשֶׁה לָאִשָּׁה לְלַמֵּד, אַף לֹא לִמְשֹׁל עַל הָאִישׁ, אֶלָּא לְהִשָּׁאֵר בְּדוּמִיָּה; יג כִּי אָדָם ¹נוֹצַר רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרֵי כֵן חַוָּה. יד אָדָם לֹא נִפְתָּה, ¹אֶלָּא הָאִשָּׁה שָׁמְעָה לְקוֹל הַמְפַתֶּה וּבָאָה לִידֵי עֲבֵרָה. טו אֲבָל הִיא תִּוָּשַׁע בְּלִדְתָּהּ יְלָדִים, אִם תַּעֲמֹדְנָה בָּאֱמוּנָה, בָּאַהֲבָה, בַּקְּדֻשָּׁה וּבַצְּנִיעוּת.
על ההתעמלות –
"שֶׁהֲרֵי הָאִמּוּן הַגּוּפָנִי מוֹעִיל בְּמִדָּה מְעַטָּה, אֲבָל הַחֲסִידוּת מוֹעִילָה בַּכֺּל וּבָהּ הַבְטָחָה לַחַיִּים שֶׁבַּהֺוֶה וְלַחַיִּים שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא." (הראשונה אל טימותיאוס ד 8)
על חוקי המשחק –
"וְגַם הַמִּשְׁתַּתֵּף בְּתַחֲרוּת לֹא יֻכְתַּר אִם לֹא יִתְחָרֶה לְפִי הַכְּלָלִים." (השנייה אל טימותיאוס ב 5)
*
והנה המנופים –
מחשבות לעצמי 