יומן בוקר, 11.10.22
שוב מחקתי את כל היומנים האישיים, למרות שהם היו מעניינים מאוד. אין עניין בעניין. יש עניין בלנסות להתנהל נכון. לעשות את הדברים הנכונים ולומר את הדברים הנכונים. תורה. ויש עניין להשתקם, ולהפסיק את הסבל.
סך-הכול אני לא משחק עם עצמי, אלא מול שחקנים. והם – לא משחקים בצורה הוגנת, ולמעשה מעולם לא שיחקו כך. אז כמו שאומרים הילדים – 'שוברים את הכלים ולא משחקים'.
הרמאות פה היא ברורה, וכן הרשע. נסתפק במסקנות –
היהדות הרבנית היא שקרית ומרושעת, גם בגרסתה האשכנזית וגם בגרסתה הספרדית (אם כי בשנייה פחות, כנראה). וישראל כמדינה – פושעת. מדיניות החיסונים – פשע. הפלישה לאוקראינה – פשע. פשעים בכל מקום, חמורים מאוד.
ואני לא סופרמן, אין לי יכולת להתמודד עם כל זה, לא לבד.
אני בחורבן גופני, בגלל כל התרמיות האלה.
אני גם לא צריך לערטל את עצמי, להקריב את עצמי, או לסבול.
*
ובכל זאת עיקרי הדברים –
אל הגלתים א
בשורה אחת
ו מִתְפַּלֵּא אֲנִי שֶׁכָּל כָּךְ מַהֵר אַתֶּם סָרִים מִמִּי ¹שֶׁקָּרָא אֶתְכֶם ²בְּחֶסֶד הַמָּשִׁיחַ וְעוֹבְרִים אֶל ³בְּשׂוֹרָה אַחֶרֶת. ז וְאֵין¹ אַחֶרֶת, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה ¹אֲנָשִׁים הַמְבַלְבְּלִים אֶתְכֶם וַחֲפֵצִים לְעַוֵּת אֶת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ. ח אַךְ אֲפִלּוּ אִם אֲנַחְנוּ אוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, יְבַשֵּׂר לָכֶם בְּשׂוֹרָה ¹שׁוֹנָה מִזּוֹ שֶׁבִּשַּׂרְנוּ לָכֶם, ²חֵרֶם יִהְיֶה! ט אֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר מָה שֶׁאָמַרְנוּ קֺדֶם לָכֵן: אִם מִישֶׁהוּ יַשְׁמִיעַ לָכֶם בְּשׂוֹרָה ¹שׁוֹנָה מִזּוֹ שֶׁקִּבַּלְתֶּם, חֵרֶם יִהְיֶה! י הַאִם אֶל בְּנֵי אָדָם אֲנִי מִתְרַצֶּה כָּעֵת, אוֹ אֶל אֱלֹהִים? הַאִם מִשְׁתַּדֵּל אֲנִי לִמְצֺא חֵן בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם? ¹אִלּוּ עֲדַיִן הִשְׁתַּדַּלְתִּי לִמְצֺא חֵן בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, לֹא הָיִיתִי ²עֶבֶד הַמָּשִׁיחַ.
זה בעניין 'בשורת המסורתיות המזרחית המתוקה' של אבישי בן חיים, שאינה בשורה כלל.
אבל כידוע גם לנצרות בעיות, ובכל אופן קטע קולע.
(ועתה הקשבתי לאגרת עד הסוף. יפה מאוד. אבל אין טעם שאביא הכול, זה נמצא במרשתת – קיראו).
*
במסכת דרך ארץ זוטא, פרק תשיעי, נאמר: "וכן היה רבי אליעזר הקפר אומר: אהב את השלום ושנא את המחלוקת. גדול השלום, שאפילו בשעה שישראל עובדים עבודה זרה, ויש שלום ביניהן, אומר הקדוש ברוך הוא אין רצוני לנגוע בהן. שנאמר (הושע ד 17): " חבור עצבים אפרים הנח לו ".אם יש ביניהן מחלוקת מה נאמר בהן? (הושע י) " חלק לבם עתה יאשמו ""
זה בעניין הקרע בעם, שיוביל לתוצאות עגומות.
*
וסיכם יפה אסף העברי בצאת החג –
https://www.facebook.com/100068092785486/posts/pfbid02oFZE4rXVNHxj9y5RonXbQsmyXXMPhFJwhW8pQQ9k3b6HBmLqDhqAw8upsdbtaASil/
*
ועוד –
קטע יפהפה של עמרי שרת, שמאוד מדבר אליי, על אהבה לפי ההוכחה האונטולוגית –
https://www.facebook.com/1317456147/posts/pfbid02rRMfKwkBpCKEH57nh5R3JhfwieaBpSXot4kuQVmeWKiDAEid4UjwqFDPRks4aM4ul/
כלומר – תכונה עיקרית של אהבה היא שהיא צריכה להיות קיימת… אבל אני לא בטוח שמסכים לזה.
*
ועוד מהברית החדשה, כדאי להביא את פרשנותם ל'צדיק באמונתו יחיה' –
"כִּי בָּהּ (בבשורה) צִדְקַת הָאֱלֹהִים מִתְגַּלֵּית מִתּוֹךְ אֱמוּנָה לְתַכְלִית אֱמוּנָה, כַּכָּתוּב: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָה יִחְיֶה."" (אל הרומים א 17)
"דָּבָר בָּרוּר הוּא שֶׁאִישׁ לֹא יֻצְדַּק לִפְנֵי אֱלֹהִים עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁכֵּן צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה." (אל הגלטים ג 11)
"הַצַּדִּיק שֶׁלִּי בֶּאֱמוּנָה יִחְיֶה; וְאִם יִסּוֹג לֹא רָצְתָה נַפְשִׁי בּוֹ."" (אל העברים י 38)
כלומר – החיים הם באמונה דווקא.
*
לא הכול אפשר להגיד. גם יש עולם מחוץ להגיגיי. שאו שלום.
*
ובכל אופן אי אפשר בלי פסוק אחד לפחות מתנ"כנו המקורי –
שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.
משלי טו, כג.
מחשבות לעצמי 