יומן בוקר, 30.9.22
יום שישי.
כתבתי קטע יפה על המדוכאים, שימשיכו להיות מדוכאים אחרי הבחירות, ושאני מזדהה איתם, ושהתרופה להם הוא צדק – אבל בטעות מחקתי הכול ואין לי כוח לכתוב שוב.
וגם את הקטע על תום אהרון מחקתי בטעות (בגלל 'גאוני ההייטק'), אבל אותו אשחזר.
*
מהפייס –
כתבתי –
להקשיב לכתבה על תום אהרון? הוא מעניין?
ואחרי השאזנתי כתבתי –
טוב, בסדר, במדינה דמוקרטית כל אחד זכאי לדעתו ויאדה יאדה יאדה.
אבל בעצם רציתי לכתוב – קשקשן מפונק. אבל אז חשבתי שזה בעצם מה שאומרים עליי, אולי בצדק. שוב צדק ישוע שאמר – אל תשפטו!
ובטוויטר כתבתי לאדון יוגה –
היה ברור שזה הכיוון שלו מאז הסרטון שעשה בזמן אחד המבצעים בעזה. הבין איפה מרוחה החמאה והלך לשם.
וזה נכון, אבל שוב – אל תשפטו!
*
מקשיב להארץ דעות, כמה מילים יפות יש להם… תוכן לא ממש.
*
אני רק שאלה –
וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה.
האמנם?
אין תשובה.
*
לא ראיתי שמישהו התייחס לרצח של בן ה-7 היום.
מה קורה באח הגדול?
-כתבתי ומחקתי עד מהרה.
*
בלילה –
די לו ליום צרתו.
בחיי, איזה שעמום פה.
-יש תגובות!…
מחשבות לעצמי 