יומן בוצר, 7.10.22
יומן שני היום בעצם.
יום שישי.
הארץ (דעות, ועוד), פייסבוק, אנשים, ספרים –
'מילים לא יסכון בהם' (איוב).
מקשיב למוסיקה.
*
דעת אמת מספר על אליעזר בן דורדיא –
'אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו'.
*
מסעי גוליבר של סוויפט.
אריק גלסנר כותב במשפט האחרון –
היאהואים שפוגש גוליבר, טען בראון בלהט, מגלמים את המצב הפרה-סובלימטיבי האנושי והדגשת גופניותם העזה נובעת מראיית הגוף כדבר שאין להתגבר עליו, אין לעוקפו.
כן, זה נכון – הגוף – אין להתגבר עליו. לכן, כל דיבורי הסרק של הישראלים הם חסרי משמעות. הם מתכחשים לגוף, הווה אומר לפלסטינים. כולל – עם התורה שלהם, המתנשאת. 'בסוף כל משפט בעברית יושב ערבי עם נרגילה'.
ובהארץ גם ביקורת ובה המשפט –
"לצד התיאורים המטונפים של היאהואים, סוויפט אינו מסתיר את העיוותים המוסריים העמוקים בחברה ההוינהנמית — ומהבחינה הזאת הוא ממשיך לעשות את מה שעשה לאורך כל הספר. אלא שגיבורו המשוטט עובר טרנספורמציה — מהמספר המדווח למספר שהוא קורבן של סיפורו. גוליבר פשוט משתגע. תיעובו לבני מינו והזדהותו הפתטית הטוטאלית עם הסוסים מוציאים אותו מדעתו".
מזכיר את הסיפור שלי על ניטשה. וכאן הפך מה שכתבתי קודם, כביכול. כן, צריך להתעלות על החומר – במילים, בתרבות, בדת. אבל פה – המילים – נגועות וחלולות, התרבות – רעה, והדת – נוראית, קיצונית, מתנשאת, גזענית. אז אין התעלות באמת.
*
באמת שאין לי כוח לכלום.
*
מילון –
צלע – אישה וכישלון –
מחשבות לעצמי 