יומן בוצר, 22.9.22
אתמול היה יום סוער, אה? טוב, מה לעשות, הייתי צריך להתניע. זה כמו ג'יפ שנכנס לבוץ וצריך להפעיל הרבה כוח כדי לחלץ אותו משם. אבל עכשיו נמשיך במסלול.
*
שיעור אתמול ברב קוק. בעיקר התעניינתי ברעיון השכינה. היום הקשבתי גם לשיחה על כך של דוב אלבויים עם ד"ר ביטי רואי. זה בעיקר רעיון קבלי, אף שהוא מופיע כבר בתקופת המשנה, ושם – במשמעות של נוכחות אלוהים (תכף אכתוב על זה משהו, עכשיו נזכרתי). ובקבלה – זה צד נשי של אלוהים. אתמול בשיעור אמרתי שזה נראה לי חיובי, כי הדת בד"כ כל-כך גברית. גם בנצרות יש להם את מריה, אם ישו, שעובדים אותה כאלה. וגם בישראל הקדום עבדו את 'יהוה ואשרתו'. האם זו עבודת אלילים? איני יודע, אבל לא נראה לי, ובכל מקרה צריך לאפשר גם לנשים להשתתף בפולחן.
אבל היום ד"ר רואי הוסיפה שלשכינה יש גם צד של דין קשה. והוא – דווקא אצל הדמות הנשית. זה ידוע שבקבלה מייחסים את תכונת הדין דווקא לצד הנשי, ואני תמיד התרעמתי על כך, כי זה נראה לי לא נכון, הפוך, הרי הנשים כה רכות וחומלות. אבל עכשיו, מכל מיני סיבות, אני מבין את הכוונה ונוטה להסכים לה.
*
אתמול הערוץ האנטי-משיחי הפנה אותי למאמר המעניין הזה, שמראה שיטות של כפרה ביהודות, ללא צורך בדם (של קורבן או של ישוע). אני חושב שזה מאמר מעניין מאוד, וגם משכנע –
https://emet.world/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%93%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%95-%D7%9E%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9D/
*
עובר על איזה פוסט לשוני שלי ומוצא את הפסוק הזה –
שמות יב, טז
וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכׇל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.
וואלה, אז להכין לך אוכל דווקא כן מותר, אם אני מבין נכון.
ביי ביי פלטה של שבת.
*
רוביק רוזנטל שיתף מאמר שלו על חילון השפה העברית – מעניין, במידת מה –
מחשבות לעצמי 