יומן בוצר, 1.12.22
צער השכינה ממשיך, ביתר שאת.
שומע בפודקאסט על פילגש בגבעה.
ובפודקאסט אחר על כבשת הרש.
סיפורים מזעזעים.
מהפייס –
בואו נמשיך להביא פסוקי קטרוג רלוונטים, נראה מתי הם יגמרו –
כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ.
תהלים קז, יא.
נאצו – כמו נאצים.
*
פסוק חביב ונחמד לפתוח בו את הבוקר –
הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ אוֹי לְנַפְשָׁם כִּי גָמְלוּ לָהֶם רָעָה.
ישעיה ג, ט.
רש"י –
הכרת פניהם – עון שהן מכירים פנים בדין היא ענתה בם לפני.
לשון אחר: הכרת פניהם – נִכרים הם בעזות פניהם.
כסדום הגידו – בפרהסיא עשו.
*
חזרנו לשגרה – פריבילגיות, הרג ערבים, ישראליות. תענוג.
*
איכשהו הגעתי לפסוק החביב הזה –
לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן.
תהלים קיט, צה.
אגב, האם דוד פרנואיד? תשובה – זה לא דוד והוא לא פרנואיד.
*
כן, אני מסכים לכל הדברים האלה
מחשבות לעצמי 