יומן בוצר

יומן בוצר, 24.10.22

בפייס –
תורתכם אינה תורה, מדעכם אינו מדע.
בוקר טוב.
(בין היתר אמרתי לבת דודתי אתמול שאני עדיין מאמין במדע, ולכן חושב שצריך לחקור את נזקי החיסון בכלים מדעיים, ואולי להציע פתרון לו. כיום יש הרבה נפגעים, וגם הרבה אנשים שמציעים מרפא, אבל זה שוק פרוץ לגמרי ומציעים דברים שונים ומשונים, מן הגורן ומן היקב).

*

המשיחיים ענו לי –
בנבואות המשיחיות בתנ"ך מתוארת תמונה מורכבת של המשיח. מצד אחד, מוצג מלך מדיני שישכין שלום עולמים (כמו שתארת), אך בו זמנית, מתואר גם שהוא יסבול ואף ימות בעד חטאי העם (לדוגמה, ישעיה נג, מזמור כב). כבר בפרשנות הקדומה זיהו את המורכבות הזאתי ולכן הייתה קריאה מקובלת של שני משיחיים נפרדים שיבואו בו זמנית. אך עם זאת, אנחנו טוענים שלא מדובר בשני משיחיים בביאה אחת, אלא במשיח אחד שיבואו בשני ביאות – כל פעם בתפקיד אחר. בפעם הראשונה ישוע בא כדי להיות קורבן המושלם (הוא אפילו אמר שבפעם הזאתי הוא לא בא בשביל לשפוט אלא כדי לשרת). אך בפעם הבאה הוא יבוא לשפוט ולהמליך את מלכותו המובטחת.

ואני –
נכון (נראה לי שציינתי זאת בפעם הראשונה שהזכרתי את הדברים) – באותו שיעור שבו אמרו שהמשיח בתנ"ך הוא מנהיג מדיני, שאלתי – מה עם ישעיה נג (זה המקום היחיד שעלה בדעתי שבו התיאור לא מדיני. תהילים כב? אני לא רואה שם תיאור משיחי. זה מזמור תהילים טיפוסי, שבו הכותב נרדף על-ידי רודפיו. גם הפירוש – כארו – קלוש ביותר, וגם לא היה ידוע בעבר). אז אמרו לי – אם אני זוכר נכון – בכלל לא ברור שמדובר שם על משיח, אלא על עם ישראל. עכשיו, אני מכיר את הכתיבה על הפרק הזה, ואת העובדה שפרשנות זו התחילה עם רש"י, שמטרתו הייתה להתפלמס עם הנצרות (כפי שעולה עכשיו מספר חדש שטרם קראתי). בכל מקרה, מדובר כאן בפרק אחד. ואני משאיר את זה בינתיים ב'צריך עיון'.

*

ועוד –
מהי ממשלת נתניהו?
ביטחון? ממשלת שיתוק לאומי בכל הנוגע להתנהלות מול הפלסטינים. אפס הידברות. אבל התמקדות בביטחון, ועל כן יצירת פחד מתמיד. כך היה שנים.
כלכלה? קפיטליזם דורסני. כן, כולנו חיים בחברה מערבית קפיטליסטית, אבל כאן – אפס התחשבות בשכבות החלשות.
דת? ברית עם החרדים, אורתודוכסיה מוחלטת. שום נכונות לפלורליזם לזרמים השונים ולפתיחות דתית.
יחסים בינלאומים? בידוד, יצירת אנטגוניזם, ובסוף גם משרד חוץ משותק כמעט לגמרי.
משפט? מלחמה בבית המשפט. כן – צריך לעשות שם רפורמה עמוקה, אבל בלי להרוס.
יושרה, הגינות? אין.

*

שיחה אתמול עם אחי. שיחה מעניינת וארוכה עכשיו עם בן דוד אחר שלי. הרבה דברים מעניינים, אבל מרגיש מותש אחריה. עקרונית, נראה לי, שהבסיס חסר כאן, קשה להסביר. ואולי – זו שיחתנו הראשונה בטלפון ולכן.
ומה הוא אומר? הרבה דברים מעניינים, אבל בעיקר יש לו הצעה לרפורמה בבתי המשפט – להקים בית משפט חוקתי, כמו שקיים בכמה מדינות באירופה, ושתהיה ועדה חיצונית למינוי שופטים, ולא שימנו את עצמם. נשמע הגיוני.

*

ובבוקר –
ב'אתר הניווט בתנ"ך' שבו כתבתי פעם (יותר מאלף מאמרים), כתבתי פעם כך, על הפסוק הזה שנזכרתי בו הבוקר –

"מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי" (תהילים, קיט', 99).

בניגוד למשמעות הביטוי הנפוצה המשמעות המדויקת של הפסוק היא – יותר מכל מלמדי השכלתי, כלומר – מם היתרון היא זו, זאת כנלמד מהפסוק הבא – "מזקנים אתבונן" (פסוק ק), כלומר – אהיה נבון יותר ולא במשמעות של אביט. ועוד יש לשים לב פה לסיבה שבגללה באה ההשכלה והיא השיחה, שזו יכולה להיות שיחה בינו ובין אלוהיו, ככתוב – "תפילה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו" (תהילים, קב', 1), אך נכון יותר יהיה לומר, שזוהי שיחה בין אנשים, וכך חוזרת המשמעות הנפוצה יותר של הפסוק, כלומר – מדוע השכלתי? כי כל מי שדיברתי עימו לימד אותי דבר מה.

*

*

מרגיש מגעיל.