יומן אחר-צהריים, 28.10.22ה
הרהורים והגיגים
זוכרים את 'אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד' שלי מיומן הצהריים? אז הנה משירו של צור ארליך היום –
סִימָן וְעוֹד סִימָן וְעוֹד סִימָן וְעוֹד סִימָן.
*
טוב, נביא. אבל בלעם או משה?
*
זה בבית. אבל יצאתי לבית הוריי, ובהמשך לאחי. מחכה לתיקתק והוא לא רושם בדיוק באיזו תחנה לחכות. הייטק. מצלם את התמונה הזו –
יפה, נכון?
אוסיף על זה בסוף משהו.
כותב לעצמי לכתוב על תאוות בתנ"ך. זה לא בהכרח שלילי כמו אצל הרבנים. בהמשך.
אורן שולח וידאו ושואל לדעתי. זה הסרטון –
https://youtu.be/b5RyNEXy5y0
עונה לו בהקלטת ווטסאפ ארוכה ומושקעת. בשני חלקים, כי יש טלפון באמצע. שוב, הייטק.
עיקרי הדברים – היחס לטבע, זו שאלה שעסקתי בה מנעוריי, וחלק מהסיבה שחזרתי בשאלה. אני שפינוזיסט, אפשר לומר. אבל יש בעיה, כי 'הכרח טבעו' הוא גם יצר הרע, ובו ודאי צריך להילחם. ממשיך שפינוזה כנראה הוא ניטשה, גם הוא הדגיש את הטבע, והשתגע בסוף. הוא כותב באיגרות שהתלהב משפינוזה. אבל אורן אומר שאצל שפינוזה הטבע הוא לא יצר, אלא תבונה. מעניין, וצריך להוכיח זאת. ובאמת תמיד הלכתי גם אחרי התבונה. אבל גם בזה יש בעיה, כי תבונה לא מספיק לחיים. מה חסר? יחסים זוגיים ומשפחה. והנה הנשים, לדעתי, מחוברות הרבה יותר לטבע, הן יולדות ומגדלות ילדים, כך המבנה הנפשי והפיזי שלהן. זה לא אומר שאינן תבוניות גם. ולכן לי תמיד הייתה בעיה איתן ובמגע עימן. עניין ארוך. וכן זה יסוד הבעיה שלי ביחסים עם אבי, שהוא כאדם דתי, קיצוני, מתנגד לטבע, ולכן מתנגד לי.
הנה כי כן, הכל 'פליין' (כך נכון יותר לכתוב זאת), גלוי ופשוט. וכמאמר קהלת – 'הכול לפניהם'.
וכשסיימתי להתקליט הייתה שם איזו התקהלות קטנה של תושבי השכונה שדיברו על משהו. יפה.
אז הגעתי לדירת הוריי, כאן, שתיתי קפה, הקשבתי להקלטה ועוד כמה דברים. ואז פוגש מעבר לחלון את עומר, אחד כאן מהשכונה, קצת מסובב, מדי פעם אני רואה אותו ומדבר איתו. הוא אומר – 'אין רע יורד מן השמיים'. אני מיד אומר שאיני מסכים – מה עם השואה? השואה זה טוב, הוא אומר…
ואז מתחיל לדבר על כל מיני דברים, מכשירים סלולריים זה רע (אבל אמרת שאין רע, לא?), יותר רע מהשואה. אני אומר לו אל תגזים, השואה זה רע, הסלולריים גרוע… וכן יש בהם דברים טובים ודברים רעים. יש בחירה לאדם, כך נוצר האדם, והעולם, שטוב ורע בו, ובחרת בחיים. אבל הוא אומר שלא.
ועוד הוא אומר את המדרש – ויהי טוב מאוד – זה יצר רע. מזמן שמעתי את זה בישיבה אחת, ולא הסכמתי. וכי יצר הרע טוב? אלא… ובכן, עתה אלו גם הרהוריי. כך גם כותרת ש'עברית' מציעה לי – לך אחרי תשוקתך. כי בלי תשוקה, למה לנו חיים?
טוב, להתראות עומר, נתראה אולי בעתיד שוב.
פוסט של איילת אבן עזרא על אקווינס, מתחיל לדון בשאלת החיים. חיים נושא שלם בתנ"ך. 'חיים שאל ממך' – וראו מדרשו. ראה חיים עם אישה אשר אהבת. ועוד הרבה. זה עיקר. גם בשירי 'איש באמונתו יחיה' אני מסיים ב-'יחיו', ולא בכדי. זה במכוון, מתוך מודעות לכל הקשר זה. לכן גם, אני משער, האפקטיביות של השיר.
אה, ועומר אומר ששואה היא חושך. לא מדויק, היא הרס, שממה. טוב, כנראה אוחז בשיטת הרבנים כאן. אך עדיין אפשר ללמוד מדבריו. ושוב ושוב מבקש שאפסיק לעשן. אני לא יכול. (על דרך החידוד ניתן לומר – 'זה בידך'…).
וגם משהו על מגדל בבל.
וכמובן יצר הרע קשור לפרשה. כל שנה עוסקים בזה. מעגל השנה.
בנוגע לתאוות – יש הרבה פסוקים על זה – 'כל תאוותי לנגדך' משהו כזה, ועוד כיוב'. אף כי ניתן לומר כי כאן התאווה היא לאל. בדומה ממש למה שאמר שפינוזה, ולפניו הרמב"ם. עוד אעסוק בזה. (בזה, בזה, שונא לכתוב את המילה הזו).
ולעניין שאמרתי שאחזור אליו –
מאוד מזדהה עם הפרחים האלה, ובכלל עם צמחייה. זה אני, בעצם, על פי תחושתי – צמח. הפכתי לצמח. וגם זה הוא ממין הסודות, בעצם.
מחשבות לעצמי 