יומן אחר-הצהריים, 8.9.22
אז היום צפיתי גם בהרצאה השנייה שהייתה אתמול, של עו"ד יאיר נהוראי, שדיבר עם זהבה גלאון. צפיתי בדף של מחזקים.
נו, לא הרבה תוכן. הם פנטים דתיים, נו אז מה? אבל בכל זאת יש פה מה – מתבטאים נגד נשים, להט"בים, שמאלנים. אני לא אוהב את זה.
*
יותר מאוחר, אבישי מתקשר (מקווה שמותר לספר), רוצה לחזור בתשובה, החינוך החילוני על הפנים, לדתיים יש ערכים, ויש אלוהים, ויש הוכחות לקיום אלוהים.
טוב, אני מסכים, יש אלוהים, והחינוך הדתי באמת כנראה יותר טוב, אף שלא ממש נתקלתי בחינוך החילוני. ועקרונית גם לי יש מחשבות כאלה, אבל מה נעשה עם הסעיף הקודם? עם כל הקיצוניות והדברים הלא הומניים שבדת היום? ועם השרירות וההמצאה של התורה שבעל-פה?
*
(-דברים אישיים, הסכמנו בינינו, אני שומר לעצמי-)
*
וחוץ מזה היום אין הרבה.
הנה קטע ממנדלסון.
מנדלסון כותב יפה, על ההבדל בין המדינה והדת, מתוך ירושלים.

*
וגם הארץ חוזרים בתשובה.

*
וגם הערב יש לי שני שיעורים, אחד בהולצר, של חבר, ואחד בזום, של אבישי על שפינוזה. לאיזה אלך? לפי איך שהדברים נראים עכשיו עדיף שאשאר בבית.
*
והנה פסוק-תמונה (הפעם לא כל-כך קולע, לדעתי).
לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר.
תהלים סה, ב.
Praise waiteth for Thee, O God.
