יומן אחר-הצהריים, 28.9.22
יושב כמו זומבי על כורסתי, מאזין למוסיקה, מתענה ברוחי, אבל לרגעים נח לי. דברי אהבה ואמת מניחים את דעתי, דברי קנתור וריב מעכירים את רוחי.
והנה עוד כמה דברים מהיום.
*
גלית דהן בטקסט מדויק על מי צריך לבקש סליחה –
https://www.facebook.com/100034761289027/posts/pfbid02oeV1VenYtuZw265MZWrhEfry9VebNVy6ebvoGosx2rVeZ1ZmGmMMCWrfqfSUcXQml/
אמל"ק – העשירים האדישים מונעי הפרנסה.
*
רחל אליאור בפוסט מרתק וחשוב על שפינוזה –
https://www.facebook.com/1421059579/posts/pfbid02TzL71oMSiZR8MMWinBqmRnhzCLtbJSaGzMnU86JKYzdf9FVhtGTRHtju4p7tDLNrl/
עניתי –
תודה על פוסט מרתק, שהוא כמים קרים על נפש עייפה.
שפינוזה הוא גיבור גדול מבחינתי, ובספרי החדש – 'שירים בימי קורונה', שיצא באתר 'למה לא?', ובהמשך יעלה ב'עברית', הקדשתי לו שני שירים. זה אחד מהם –
הו, שפינוזה
הוֹ שְׁפִּינוֹזָה, כַּמָּה נִשְׁלַלְתָּ!
תְּחִלָּה שָׁלְלוּ אֶת דְּבָרֶיךָ
מִכָּל צַד וְכִוּוּן
וּלְאַחַר מִכֵּן שָׁלְלוּ אֶת זְכוּיוֹתֶיךָ
וְהַכֹּל רַק כִּי הֵעַזְתָּ לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת
אֶת הָאֱמֶת בְּעֵינַיִךְ
שֶׁהִיא גַּם בְּמִקְרֶה הָאֱמֶת הַכְּלָלִית.
אֲבָל לְךָ לֹא הָיָה אִכְפַּת
יָשַׁבְתָּ לְךָ בַּחֶדֶר
וְחִדַּדְתָּ אֶת עַדְשׁוֹת הַזְּכוּכִית
וְאֶת עַדְשׁוֹת הַתְּבוּנָה
בַּאֲדִישׁוּת סְטוֹאִית
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד, בְּגִיל צָעִיר,
מַתָּ.
אֲבָל הַשְׁאָרַת לְשׁוֹלְלֶיךָ מַתָּנָה שֶׁלֹּא תְּסֻלָּא בְּפָז.
עם זאת, ספרו המקובל עליי הוא 'מאמר תיאולוגי מדיני', ואילו את האמור ב'אתיקה' איני מקבל, אך תקצר היריעה מלפרט מדוע.
*
יאיר ליפשיץ מעביר קורס על התלמוד כטקסט פרפומטיבי. הגבתי –
התלמוד הוא טקסט פרפורמטיבי? ואולי התכוונת פרימיטיבי?
(סליחה יאיר, אבל זה מה שאני חושב).
*
אבישי בן חיים כתב שביבי ינצח ויציע פיוס. עניתי –
אתה עדיין חושב שיהיה פיוס? אתה לא יודע לקרוא את המפה?
*
אריק בלום כתב על דת ההלכה היהודית כמסרסת –
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid02kq74pThi3ybiA3zhipCF4YJEe9whHLa68GLiQLLhbb7MfDNkS1VaTnNu7zRoew3Ml&id=100000856612809
מעניין.
*
ואני כתבתי –
הדבר הכי חשוב כרגע – שהכיבוש יימשך, לנצח. זה עוגן היציבות שלנו.
לסיכום – עוד יום של עושק ישראלי חסר מעצורים.
*
בחדשות –
אישה רצחה את בעלה הפסיכואנלטיקאי. לא מוצא את הידיעה עכשיו.
מה פרויד היה אומר על זה?
*
כמה פסוקים-בתמונות מעניינים.
*
פסוק יפה –
(משלי יב יח): "יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב, וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא."
מצודות
יש מי יבטא בשפתיו ויזיק בזה כאילו מדקיר בחרב, והוא המדבר לשון הרע ומוציא שם רע; אבל אמרי לשון חכמים המה עוד למרפא, כי במתק אמרי נועם יסית האדם לתשובה ושב ורפא לו.
*
ואין קול ואין עונה ואין קשב.
*
טוב, צריך למצוא משהו בתנ"ך עכשיו.
מחשבות לעצמי 