יהודה איש קריות וכיפא

סרטון על מתי כו –

זה פרק דרמטי וקורים בו הרבה דברים. כאן מתרחשת 'הסעודה האחרונה', היא סעודת הפסח, שדה-וניצ'י צייר אותה כה יפה, וכאן עוצרים לבסוף את ישוע ושופטים אותו. מביאים 'עדי שקר' שאומרים שהוא אמר שהוא יכול להרוס את המקדש ולבנות אותו בשלושה ימים, אבל האם לא באמת אמר זאת, או משהו בדומה לזה? ולבסוף הוא אומר שתכף יבוא בגבורה וכו', ועל כך מאשים אותו הכהן הגדול בגידוף.
כל אלה דברים מעניינים, אך מבחינתי המעניינת ביותר הוא ההשוואה בין שני אנשים המופיעים בפרק – יהודה איש קריות וכיפא.
יהודה איש קריות הוא האיש שהסגיר אותו, והוא הדמות השנואה ביותר בנצרות. הוא מופיע גם בסצנת הסעודה, בה הוא טובל עם ישוע בצלחת, וגם בסצנת ההסגרה, בה הוא מסגירו בנשיקה, 'נשיקת יהודה'.
מצד שני, גם כיפא בגד בישוע, וגם הוא מופיע בשתי סצנות – בסצנת הסעודה ישוע אומר שיתכחש לו שלוש פעמים בטרם יקרא התרנגול, ולבסוף, לאחר ההסגרה, זה אכן קורא, וכיפא יוצא ובוכה מרה.
אז מה ההבדל ביניהם? מדוע יהודה הוא סמל הרע, ואילו כיפא הוא יסוד הכנסייה, ומי שנחשב לאפיפיור הראשון?
אולי כי יהודה פעל מתוך זדון וכיפא מתוך אילוץ.
אבל בכל מקרה, משותפת לשניהם גם החרטה – כיפא, כאמור, בוכה מרה, ואילו יהודה איש קריות מחזיר את הכסף ותולה את עצמו. ועדיין זה לא מספיק לנוצרים והם ממשיכים להאשים אותו ולשנוא אותו.
ועוד, צריך לשים לב שבסצנת ההסגרה נאמר שכולם עזבו אותו וברחו.

את הדברים האלה, אגב, שמעתי מפעם מידיד מסויים שהיה לי, רִיק, שעמד בחוצות ירושלים עם שלטים שניסו להוכיח שגודאס הוא-הוא המשיח. דמות מצחיקה ומוזרה. אבל הרעיון הזה התפתח לא רע, עם ספרו של עוז וכל המתלווה לזה, וגם שיר של ליידי גא-גא.