חמור ועיר?

סרטון על מתי כא –

כאן כל מיני מעשים ומשלים, אך אתעכב רק על שני מקומות, שמביאים פסוקים.
הראשון מספר על ישוע שציווה להביא לו חמור וגם עיר, לקיים את הפסוק –
'הנה מלכך יבוא לך, עני ורוכב על חמור, ועל עיר בן אתונות'.
אך הנביא כאן פשוט מתאר מלך עניו ועני. כמו כן, אין הכוונה לחמור וגם עיר, אלא חמור שהוא עיר, או חמור או עיר. זוהי הקבלה בתוך הפסוק, כפי שמופיע באינספור פסוקים בתנ"ך.

במקום השני מוזכר הפסוק –
'אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה'.
ישוע מזכיר אותו לאחר משל הכרם והכורמים, שהרגו את בן בעל הכרם. הוא אומר שהכורמים מאסו את מי שנשלח אליהם, לכן בעל הכרם ימסור את כרמו לכורמים אחרים. והמשל ברור.
הפסוק אכן ברור יפה, אבל כבר אמרנו שבתנ"ך מוזכר במקומות רבים שאלוהים לא ימאס בישראל.
עם זאת, כדאי לעיין במשל הכרם של ישעיה, בפרק ה. ישראל נמשלו לכרם, שמעלה באושים, ולכן יושם למרמס. 'וקיווה למשפט והנה משפח, לצדקה והנה צעקה' – זה הפסוק המוכר ביותר ממנו.