הרהורים על מתי כו

סרטון על מתי טו –

כאן חוזרת הקריאה הקבועה של ישוע – צבועים! אך כאן הוא גם מוסיף מדברי ישעיה – 'ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה'.

ועוד הוא אומר משפט יפה, בהקשר של אכילה ללא נטילת ידיים –
'לא הנכנס אל הפה מטמא את האדם, אלא היוצא מן הפה מטמא את האדם'.
ובאמת, היום מרחבי הרשתות החברתיות מלאות טינופת.
הנה למשל ציוץ מהיום, של דן עדין –
"‏״אפס״, ״דביל״, ״נאלח״, ״אידיוט״. עזבו רגע דיבה או לא דיבה (זה כן, אגב, לידיעתכם) — איך אתם משלימים עם רמת שיח כזו — שמכוונת לצייצנים (לא לאנשי ציבור) שכל חטאם הינו שאינם מסכימים עם כותבי ״הברכות״? למרבה הצער — טוויטר מעודד שיח כזה ומתפרנס ממנו. אך מדוע אתם נותנים לזה לגיטימציה?"
צודק לגמרי – דן, וגם ישוע.

וכן הוא אומר –
'לא נשלחתי אלא אל הצאן האובדות אשר לבני ישראל'.
אך על זאת כתבתי כבר בעבר.

לעומת זאת, על 'בשורתו' של ריק סאקס, אפשר לומר את השורות הבאות שקראתי היום –
אלכסנדר צ'אקס –
"בְּרוּחַ שְׁטוּת נִשֵּׂאת בֵּין סִמְטְאוֹת
הַהֶבֶל
בְּשׂוֹרַת הַסֵּרָחוֹן."
– הו! 22 מאת סיון בסקין,     דורי מנור

ואגב, מעתה אני שומר פוסטים אלה כטיוטות ולא משתף – אולי אשתף אחר-כך – שכן המחיר רב מדי.