יומן לילה
מהפייס –
(יום של הכרה עצובה, מאוד!) –
שיתפתי לפני כמה שבועות ועכשיו משתף שוב, את המשל של רבי נחמן, כמה צדקתי –
המשל מהתבואה. שפעם אחת אמר המלך לאהובו, השני למלך, באשר אני חוזה בכוכבים, רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה זאת – מי שיאכל ממנה יהיה נעשה משוגע, אם כן יטכס עצה. וענה לו: שעל כן יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מתבואה הנ”ל. וענה לו המלך: אם כן כשאנחנו לבד לא נהיה משוגעים. וכל העולם יהיה משוגע אז יהיה להפך (ולהכין בשביל כולם אי אפשר) שאנחנו יהיו המשוגעים. על כן בודאי נצטרך גם כן לאכול מהתבואה. אבל רק זה שנסמן סימן על מצחנו שנדע על כל פנים שאנחנו משוגע. שאם אהיה מסתכל על מצחך וכן כשתסתכל על מצחי – נדע מהסימן שאנחנו משוגע.
ובעצם, דבר דומה נאמר בפרקי אבות –
הלל אומר:
אל תפרוש מן הצבור.
וכבר באתי לכתוב שלוקח על עצמי לקרוא שוב בעיון את פרקי אבות (והנה כתבתי, ואם אמרתי גם אקרא), אבל אז נזכרתי שלא מזמן שיתפתי פסקה מהנהגת המתבודד של אבן באג'ה – בצילום.
כך ששוב לא ברור לי מה נכון לעשות.
קשים חייו של הפילוסוף.
ובעצם, רבי נחמן יוצא ידי זה גם כן – בין בחברה בין לבד – שים את התו הזה על המצח בשעת שידוד המערכות.
*
להגיד עוד דברים?
זה מעניין מישהו?
מישהו מחשיב את זה?
לא נראה.
אז את מה אתם מחשבים?
את מה שאומרים בטלוויזיה?
את מה שאומרים הפוליטיקאים?
את מה שאומרים הבוסים?
את מה שאומרים הרבנים?
על מי אתם נשענים?
על מה אתם נסמכים?
*
קחו עוד פסוק –
(ונסו להגיב קצת, מה יקרה? אני לא נושך, ופסוק שאני מביא זה לא תורת הרבנים העבשים, האם לא הבנתם את זה כבר?) –
קהלת ה, ז
אִם עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה אַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם.
*
הביביזם! כמה נורא!
בכו והילילו.
*
הביביזם – מה הוא לא ימכור?
*
וכמה נורא שהוא חזר אחרי שכבר הכרנו טעם שונה.
*
חברים, זהו סיפור חיי בחודשים האחרונים (בלי לפגוע באף אחד), מה אפשר לעשות?
*
מדינה זבל
מחשבות לעצמי 