על השמחה

יומן לילה, 8.12.22

בדרכי חזרה הביתה פניתי לקנות epa 1000 מ"מ, שעוזר נגד דיכאון, אבל אין להשיגו כאן, ובאמת לא השגתיו. אך עוד לפני שהגעתי לחנות פגשתי את ישראל מחנות כיסאות המסאג' ונכנסתי לדבר איתו, בחור נחמד. הוא מחזיק מאוד מרבי נחמן, וכך אומר לי – שמח, גם בלי סיבה. אמרתי לו – אי אפשר לשמוח בלי סיבה, צריך סיבה כדי לשמוח. והוא אמר לי מרבי נחמן – 'מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד' ו'אין יאוש בעולם כלל'. אמרתי לו – אין אני מקבל זאת, יש יאוש בעולם, ולא כל הזמן צריך להיות בשמחה. ועוד אמרתי לו – אני איני תלמיד של רבי נחמן, אלא של התנ"ך, ובתנ"ך כתוב דבר אחר –

לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה.
קהלת ב, ב.

כלומר – המעטה מערך השמחה. ועוד אמרתי – ראה במפרשים. ואכן, עכשיו אני רואה שכך באמת פירשו. למשל שד"ל –
לשחוק אמרתי מהולל, ולשמחה מה זה עשה? – כי שמחה כזו, אשר היא בלא סבה, אלא שהאדם מכריח את עצמו להיות שמח, איננה שמחה שלמה, שתתענג בה הנפש. ואחרי ראותי כי אין ביד אדם להביא בלבו שמחה שלמה, אם לא תזדמן לפניו סבה שתשמחנו.

טוב, לא הצלחתי להגיע להבנה עם ישראל וחזרתי לביתי.
בערב, בטלוויזיה התחילו לשדר את 'ארץ נהדרת', ואבישי התחיל להעביר שיעור בשפינוזה. העדפתי את השיעור. אנחנו בתחילת חלק ב', באקסיומות. ושם אבישי מסביר שרק אלוהים הוא סיבת עצמו, ולכן קיום האדם אינו מחויב, והאדם תלוי בגורמים החיצוניים לו. היי, הרי זה בדיוק מה שניסיתי להסביר לישראל בחנות. אמרתי לו – אדם אוכל מבחוץ, שותה מבחוץ, וגם נושם מבחוץ, אין הוא אוטונומי, וכן גם בשמחה. וכן אומר הפסוק המפורסם במשלי בחלקו השני – 'דאגה בלב איש ישיחנה, ודבר טוב ישמחנה'.
טוב, אז מתברר שאני שפינוזיסט, וששפינוזה צדק, ושהוא קרוב יותר לרוח התנ"ך, ושכל החסידות יסודה בשקר.
ערב טוב.