התמכרות – שני כיוונים

התמכרות – שני כיוונים

גישה ראשונה שלי –
סתם מחשבה שיש לי לאחרונה –
בקבלה קושרים בין מילים עם אותן אותיות, וכך קושרים בין עונג ונגע. עונג הופך לנגע.
אני יושב שיש בזה תבונה רבה, כי באמת כל התמכרות היא עונג ההופך לנגע.
השאלה עכשיו היא איך לרפא את זה.
(לפי שפינוזה אפשר להתגבר על דחף אחד רק עם דחף אחר גדול יותר. ואכן, פעמים רבות אנשים הפסיקו לעשן בגלל דבר גדול שקרה להם – הולדת בן או בת, או קבלת מחלה…).

*

גישה שנייה נמצאת בספר הנסיך הקטן –

"בכוכב הבא גר שתיין. היה זה ביקור קצר מאד, אבל הוא זרה תוגה גדולה בלב הנסיך הקטן:

"מה אתה עושה?" שאל את השתיין, אשר ישב אל השולחן בדממה, מול מצבור של בקבוקים ריקים, ועוד מצבור של בקבוקים מלאים.
"אני שותה", השיב השיכור נוּגוֹת.
"למה אתה שותה?" שאל הנסיך הקטן.
"כדי לשכוח." ענה השיכור.
"כדי לשכוח מה?", שאל הנסיך הקטן, שחמל עליו בלבו.
"כדי לשכוח את חרפתי", התוודה השיכור, מרכין ראש.
"מה היא חרפתך?" המשיך לשאול הנסיך הקטן, כי רצה לעזור לו.
"חרפתי היא חרפת השתיה", חתם השיכור את דבריו, ונעטף שתיקה עמוקה."
(מתוך "הנסיך הקטן" / אנטואן דה-סנט אכזופרי).