ויחשבה לו צדקה – שתי שאלות

למה חשוב להבין את הפשט?
בפרשת לך-לך נאמר פסוק חשוב על אברהם –

וְהֶאֱמִן בַּיהוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה.
בראשית טו, ו.

כאן יש שני עניינים ושתי שאלות.
ראשית, מי חשב למי צדקה, ה' לאברהם או אברהם לה'?
הפרשנים היהודים חלוקים ביניהם, חלק חושבים כך וחלק כך. ואת סיכום הדעות אפשר לראות בפירוש שד"ל.
ואולם, פרשן הפשט המובהק – רשב"ם – סובר שאברהם חשב זאת צדקה של ה', וכך אכן מסתבר מההקשר.
הוא כותב (חלק מדבריו) –
והאמן בי״י ויחשבה לו צדקה – אברם האמין בי״י ממה שבישר לו ואמר שיהיה לו זרע, ואברם חישב לו שהוא צדקה שהקב״ה עושה לו, ואין זה בזכותו כי אם בצדקה וברחמי שדי, וזהו עקר פשוטו.

ויש לציין שפירוש זה שומט את הקרקע מהפירוש הנוצרי, שהרי פאולוס דורש גם הוא פסוק זה, והוא אומר – ה' חשב זאת לאברהם כצדקה. ומה חשב? את אמונתו. ומכאן שהאמונה היא מה שחשוב.
אך כבר שליח אחר, יעקב, חלק עליו ואמר – והלא אברהם הלך לעקוד את בנו יצחק, אם כך מתוך מעשיו נצדק.

שנית, נשאלת השאלה מהי 'צדקה'? בלשון חז"ל מילה זו מציינת מתן לעניים, charity. ואולם, בלשון התנ"ך צדקה היא צדק, פעילות צודקת, וכך מפרש אכן פרשן פשט אחר, אבן עזרא –
צדקה – כמו: וצדקה תהיה לנו (דברים ו׳:כ״ה), וצדק ומשפט אחים.
רק בדברי קדמונינו ז״ל דרך צדקה אחרת.

לדבר זה, אגב, יכולה להיות משמעות חברתית מרחיקת לכת. כי מדי פעם אני שומע אנשים בעלי תפיסת עולם שמרנית, או ליברטריאנית, אומרים שהשוק צריך להיות חופשי. ומי ידאג לעניים? הקהילה. איך? בצדקה. כלומר הם הולכים לפי פרשנות חז"ל.
ולעומת זאת, בגישה הסוציאליסטית, של הסוציאל-דמוקרטיה (לא ברה"מ ולא סטלין), המדינה היא שאחראית לרווחת תושביה. וכאן מדובר אכן על צדק ולא על צדקה.
אני סבור שמשמעות צדקה כצדק היא הנכונה, וכמו כן ובהתאם לזאת שהמדיניות הסוציאל-דמוקרטית היא הנכונה והצודקת, גם לפי הכתובים שלנו.