סיכום קצר על סרטי 'המציאות, כפי שאני רואה אותה', חלק ג'
המשך, חלק שלישי, בסיכום סרטי בתמונות מרכזיות (ועדיין לא כולן).
גן סאקר. מצד ימין – נ-נח – הסיסמה של ברסלב, ומצד שמאל – מישהו נח. ובהמשך עוד אחד. יש הבדל קט בין מי שנח ברחוב באופן קבוע ובין מי שבאופן רגעי, כמובן. אבל לא תמיד קל להבחין ביניהם. זו, על כל פנים, תמונה אסטתית בעיניי. וההמשך בתמונה הבאה.המשך לקודם – באותו מקום – שומר הגן. הוא מביט בי ישירות, לא מוצא חן בעיניו. למה? מה הוא רוצה ממני? כך גם אמר משורר תהילים – 'המה יביטו יראו בי' ועוד כיוב'. או במילים אחרות – שמירה בלתי פוסקת, בכל מקום.חוף הים בתל-אביב, פסטורליה נעימה. גם זה קיים בישראל.דוכן החתמה ל'שמאל יהודי'. אני בעד.ובאותו מקום – הכניסה למדרחוב נחלת בנימין ולשוק הכרמל בתל-אביב – התמונה המזעזעת הזאת – נערה שוכבת מתחת לספסל שמישהו יושב עליו. הלב שלי נקרע מזה עד עכשיו. התמונה הבאה – יש כיסא פנוי באותו מקום, למה את לא יושבת שם? ועוד תמונה – דרושים עובדים – למה את לא הולכת לשם? ועוד תמונה – יושבים בבית קפה – למה לא מזמינים אותך לשם? אני נחרד מהדבר הזה גם ברגעים אלה עכשיו כשאני כותב את זה. איך אפשר להמשיך כרגיל?! יש רק דרך אחת – בלי לב.כיכר דיזינגוף, בגרפיטי שם מסוכם – זוהמה בלתי אנושית.וגם בעיתון מסוכם – 'אמא, דרסו אותי'. זה מימין. ומשמאל – אבל אנחנו עסוקים באירן עכשיו.ושוב הפגנת הסטודנטים בירושלים. להומלס השרוע ברחוב באותו מקום, באותה תמונה – אין איש שם לב. וגם כאן נמצא כיסא ריק.בין לבין – המערכת הפיננסית בישראל, בתמונה אחת. בצד ימין – אנשים מוציאים כסף מהבנק. בצד שמאל – ומשלמים אותו לממשלה בדו"חות חנייה ובמיסים. אבל איפה התמורה?גם דרך להתפרנס – בעיר מסתובבים מיני מוכרים ערבים, כמו שני הילדים האלה, שמן הסתם בזמן הזה אינם בבית הספר. אלה דברים שבשגרה.
מחשבות לעצמי 
תגובה אחת