ממשיכים בקריאה, בלוויית הערות קצרות.
ובו יבאר שכל נביא מלבד משה מקבל נבואתו מידי מלאך (והוא אחד השכלים).
מורה נבוכים (אבן תיבון), חלק ב, פרק לד.
מתוך ויקיטסקט.
המלאך ששולח ה' – הוא הנביא, או שבשנית יאמר שהנביא יביא דברי המלאך אליו –
זה הכתוב אשר בא בתורה והוא – אמרו "הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו'" ענינו הוא מה שהתבאר במשנה תורה שהאלוה אמר למשה במעמד הר סיני "נביא אקים להם וגו'". והראיה על זה – אמרו בזה המלאך "השמר מפניו ושמע בקולו וגו'" – ואין ספק שזאת הצואה אמנם היא להמון בני האדם והמון בני האדם לא יראה להם המלאך ולא יצום ולא יזהירם עד שיצטוו שלא ימרוהו;
המשך –
ואמנם ענין זה המאמר – שהוא ית' הודיעם שיקום נביא להם שיבואהו מלאך ידבר עמו ויצוהו ויזהירהו; והזהירנו האלוה ממרוד במלאך ההוא אשר יגיע לנו הנביא דברו – כמו שבאר במשנה תורה ואמר "אליו תשמעון" ואמר "והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי וגו'" והוא באור אמרו "כי שמי בקרבו":
מעמד הר סיני הוא חד פעמי, אבל נביא יישלח בהמשך, ויאמר דברו באמצעות מלאך –
ואמנם זה כולו – להודיע להם שזה המראה הגדול אשר ראיתם אותו – רצוני לומר מעמד הר סיני – אינו ענין מתמיד עמכם ולא יהיה בעתיד כמותו ולא יהיה תמיד לא 'אש' ולא 'ענן' כמו שהוא עתה 'על המשכן תמיד'; ואמנם יכבוש לכם הערים ויזמן להם הארץ ויודיעכם מה שתעשוהו – מלאך שאשלחהו לנביאכם וילמדכם מה שצריך לעשות ומה שראוי להשמר ממנו:
סיכום –
ובזה ניתן היסוד אשר לא סרתי לבארו תמיד והוא – שכל נביא בלתי משה רבינו תבואהו הנבואה על ידי מלאך. ודעהו:
מחשבות לעצמי 
תגובה אחת