יומן ערב, 31.8.22

חידות היגיון –
על מה חתמה יפה בן דויד בדוכן מירוץ הסוסים?
(4, 6).

(חידת היגיון קצת צולעת) –
איפה ניתנה התורה? בווטאי.
(2, 4).

תשובות בסוף.

זיכרון פייסבוק מ-2018 שעדיין רלוונטי מאוד –
האם פוסט שלא מקבל לייקים באמת קיים?

הערוץ 'נגד המיסיון' מעלה לאחרונה סרטונים שאי אפשר להתווכח איתם, תחילה נגד סדרת הסרטונים 'קצר ולעניין' של המשיחיים, שבהם הראו צדדים לא יפים בתלמוד, וגם לעגו קצת לרב שטיינזלץ (לא אהבתי את זה), ועכשיו נגד הסרטונים שמנסים 'להוכיח' את תקומתו של ישוע מהמתים. נו, ברור, בכתבי היהדות המשיחיים לעולם לא יהיו בקיאים כמו היהודים, וגם הסדרה הזו שלהם לא הייתה טובה, והם באמת הורידו אותה מהיוטיוב. היה צריך לקרוא לה לא 'קצר ולעניין' אלא 'קצר וצולע' (למרות שגם שם אמרו כמה דברים). והתקומה? נו, ודאי, זה מיתוס, ואי אפשר 'להוכיח' דבר כזה. אבל להערכתי לא זה הדבר החשוב, אלא ערכי המוסר שהם מנחילים, כלומר ישוע כמורה ואולי כנביא בלבד. בכל אופן, איני מגיב לאנטי-משיחיים. מדוע? משום שהם מצטיירים בעיניי כפנאטים דתיים, כלומר כרשעים.

והנה פסוק יפה מהברית החדשה, שאשתדל ליישם –
"בָּרְכוּ אֶת רוֹדְפֵיכֶם, בָּרְכוּ וְאַל תְּקַלְּלוּ." (אל הרומים יב 14).

ועוד דבר –
איכשהו יוטיוב טרגט אותי היום להקראת מתי טז, שם ישוע מביא את 'אות יונה הנביא', ואומר שכך גם הוא יהיה שלושה ימים ולילות באדמה וביום השלישי יקום. אז יהודה איש קריות אומר לו 'חלילה שכך יקרה', וישוע מכנה אותו שטן, לא פחות.
ועם בלונדון קראתי פרוספקט הסברה מוסלמי, שבו נטען כי האות הזה לא התגשם, כי ישוע היה בקבר, לפי המסופר, שני לילות, יום, ועוד שני חלקי ימים בלבד, ולא 'שלושה ימים ושלושה לילות'. ואולם עתה כשאני קורא, הרי גם נאמר 'וביום השלישי יקום', לא ברביעי. בכל אופן כן, יש פה משהו שלא מתיישב.
ובכל מקרה גם כן, אלו הם כנראה דברי אגדה.

בשעה טובה, הגיעו להסכם עם המורים, ורחל אליאור שיתפה קטע ידוע ויפה, שראוי להביאו גם כאן –
כך כתב אלבר קאמי למורו האהוב כשקיבל את פרס נובל:

19 בנובמר 1957

מר ז'רמן היקר,
נתתי להמולה שהקיפה אותי בימים האלה לשכוך מעט ועכשיו אני פונה אליך, לומר לך דברים שיוצאים מן הלב. חלקו לי כבוד גדול מדי, שלא רדפתי ולא ביקשתי לי. אבל כשקיבלתי את הבשורה, הראשון שחשבתי עליו, אחרי אמי, היית אתה. בלעדיך, בלי היד החמה הזאת שהושטת לילד הקטן העני שהייתי, בלי תלמודך, והדוגמה שנתת, לא היה קורה דבר מכל אלה.
אינני עושה עניין גדול מסוג זה של כבוד. אבל זו הזדמנות, מכל מקום, לומר לך מה היית, ועודך בשבילי, ולהבטיח לך שמאמציך, עבודתך, והנדיבות שהשקעת בה, עודם חיים בלבו של אחד מתלמידיך הקטנים, שלמרות שנותיו לא חדל להיות תלמידך המכיר לך טובה.
אני מחבק אותך בכל כוחי,
אלבר קאמי

כתבתי לאיילת אבן עזרא, שכותבת על אקווינס –
יפה מאוד הדיון של תומס, אבל זה כבר הקטע השלישי שבו הוא תולה את דבריו בפסוק –
הוֹשִׁיעָה יְהוָה, כִּי-גָמַר חָסִיד: כִּי-פַסּוּ אֱמוּנִים, מִבְּנֵי אָדָם.
אלא שהערכתי הפסוק הזה לא מדבר על האמת במובן של תומס, אלא באמונת בני אדם, שהדובר מקונן על אובדנה. מכאן ועד המסקנות של תומס – הדרך ארוכה.
אבל הדיון כשלעצמו יפה.

וענתה, ועניתי, וחוזר חלילה.

צור ארליך שיתף פוסט של רחל אליאור, שבו מאמר של היסטוריון משנות ה-70 שאומר שלמתנחלים דין רודף. עניתי משהו כמו 'נו, באמת'. אבל איכשהו ניסו לנהל איתי דיון שם, שבו טענו שהרבנים כלל לא הוציאו דין רודף על רבין. לא שיתפתי פעולה עם הדיון, אבל הנה – כל היסטוריה אפשר לשכתב. כאן –
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid0frEHfvfFt8Vc8wKBnFPsJ2cQeGvtbygWEWGiy2eD4iArwV6pGjKLaFujrx8TCrdel&id=100004422813732

מילון – ברר, ביטויים עם גב, ביטויים עם גבורה.