יומן לילה מאוחר, 28.8.22
בקצרה על הדתל"שים
עומר ארבילי האולטרה-שמאלנית שאלה בטוויטר איך נהייתם שמאלנים? עניתי – אצלי זה בא עם ההשתחררות מהדת. ובאמת, אצלנו דתיות היא כמעט תמיד ימנית, הא בהא תליא. זה לא מוכרח להיות כך כמובן. וכן רבים מהיוצאים בשאלה הופכים לשמאלנים.
ואגב זה, אמרתי שאולי אכתוב משהו על יוצאים בשאלה, בעקבות קריאתי בדף המעניין 'וידויים של דתל"שים', אבל למעשה אין לי מה לכתוב, מלבד שני דברים – א. רבים מהדתל"שים הם גם להט"בים. זה הרי מובן, כי הדת היום לא מקבלת אותם. ב. כמעט לכל הדתל"שים יש קשיים ביצירת זוגיות וקשר מיני. גם זה מובן – בחברה הדתית יש חוקים מסוימים, ובחברה החילונית יש חוקים אחרים, או היגיון אחר, ולא נעשית חניכה של מעבר מכאן לכאן.
זה אגב גם מחדל עצום של המדינה – איך אין אף גוף שמטפל המגזר הנפרד הזה? יש כמה עמותות, אבל זה לא מספיק, רחוק מכך.
ואגב, על הדרך כיניתי את הדתל"שים מגזר, והם אכן כאלה. אלא שעל כך כבר כתבתי עבודת סמינריון באוניברסיטה – 'אנו הקונוורסטיביים' – ראו ברשת, או באתר 'חופש'.
ובגדול – כן, זה מגזר נפרד, ויש מאפיינים משותפים לכל הדתל"שים, ויש ביניהם גם שפה משותפת שאחרים לא מבינים, לא הדתיים ולא החילוניים.
הדתל"שים, הם אנשים אמיצים מאוד, אנשים שפרצו את המסגרת הראשונית הבסיסית שלהם, אנשים שהלכו עם האמת שלהם, או עם הרצון או התשוקה שלהם. אבל הם גם, כאמור, אנשים עם הרבה בעיות. וזה מובן, כי הסביבה הראשונית תומכת ומכווינה, ומאוד חשובה ליציבות, ומי שיוצא ממנה חסר את כל זה, ומשלם את המחיר.
אני גאה להיות דתל"ש, אבל כן – זה לא קל בכלל. וגם לא עוזרים.
*
חיים נבון בירך את החוזרים לישיבה. עניתי – אשרי הלומדים, ואיך מתפרנסים? והאמת שזו דילמה ידועה, וידוע המדרש על רשב"י ובנו.
עליי נאמנים הדברים האלה –
משנה אבות ב, ב –
רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר:
יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן.
גם פרופ' ליבוביץ הרחיב על כך בספרו המצוין על פרקי אבות.
אבל למעשה אפשר לומר על כך עוד דברים. למשל, שכל הלימוד הזה מיותר. מה לי עכשיו ההבדל בין שור תם ושור מועד? לכו לעבוד, בטלנים!
*
עלה בדעתי דבר די אלמנטרי –
טקסט – בא מלשון אריגה, והיא – קשירת חוטים, כלומר – אסיפת רעיונות ויצירת קישורים.
*
מהתכתבויות בפייסבוק עלה אצלי כלל אחד שאני משתדל להיות נאמן לו – לא לשנוא.
ומאוחר יותר שיתפתי אצלי ומחקתי לאחר שעה, כי אין יחס –
אני חושב: העיקר שנדע להתייחס בכבוד זה לזה, בכבוד ובאהבה – והולך לישון.
קם לרגע ופותח טוויטר ורואה את זה.
טוב, חזרתי לישון.
*
ולכך צריך להוסיף עוד שני דברים – האחד, שבאמת אין יחס, כמעט איש לא מגיב, לא יודע למה. וגם השגרה חוזרת – שבת שממה, מוצ"ש המולה. ושנית, שישראל בעצם צודק, מפלגת בן גביר היא בעצם סוג של נאציזם יהודי, הרי היא מפלגה גזענית ללא ספק. העובדה שהיא עטופה יפה, גם על-ידי התקשורת הישראלית, לא משנה זאת. ומדוע התקשורת מכשירה אותו – זו שאלה גדולה, שאשמח לשמוע תשובה לה. על פניו, באופן פשוט – הקיצוני הוא מעניין, ולכן מביא רייטינג. כך הם חושבים, ואולי הם צודקים. אבל איזושהי אחריות ציבורית – אין כאן.
*
אהבתי את הפסקה המסיימת במאמרה של רחל אליאור על ישעיה ברלין. אין זה חדש שהיא מגנה על נשים ועל פלסטינים, כלומר על החלש בחברה, ובכל זאת. במיוחד אהבתי את סיומו, היוצא נגד התפיסה הגזענית של העם –
נשים לא השתתפו בניסוח הרוב המכריע של החוקים שהן כפופות אליהם, וגם לא בני המיעוטים. קל יותר לפגוע באלה ובאלה, שאינם מוגנים על ידי החירות והשוויון, בהיותם חסרי הגנה. חשבו על מעמדן של נשים בבית הדין הרבני, שם המדינה שכוננה בידי גברים בלבד הפקידה את כל דיני המעמד האישי בידי המוסד הפטריארכלי מכולם -בית הדין הרבני המפלה נשים על פי ההלכה, ללא הנד עפעף. וחשבו על כל תושבי הארץ הפלסטינים, בבית הדין של המשטר הצבאי, אלה החיים תחת ממשל צבאי מזה יובל שנים, הפוגע אנושות ביחיד ובזכותו לחירות, לכבוד ולקניין, ובכל זכויות האדם שלו, בשם משהו דמיוני הנקרא טובת הלאום היהודי או נצח ישראל או עם סגולה או עם נבחר ושאר מושגים לאומניים דתיים גזעניים שבשמם מענים את היחיד הלא יהודי ואת האישה מכל הדתות שאיננה גבר יהודי מתנחל.
ועוד פוסט על שעמום. כל-כך רלוונטי היום.
*
אלא החוטים שארגתי כאן.
מחשבות לעצמי 