קריאת שבת, פרשת ראה

ובכן, בשבת קראתי את הספר 'אכן חוליינו הוא נשא', שהזמנתי מהידברות, וששם מחברו לא צוין. מטרתו – להפריך את המשיחיות, או הנצרות.
עקרונית, ספר טוב ומקצועי. אני כבר קראתי כמה כאלה, כך שהרבה הוא לא חידש לי, ועדיין הוא טוב, ולמשל יותר טוב מספרו של הרב זמיר כהן בנושא, שקראתי לפני כמה חודשים.
להלן רשמים בראשי פרקים.
פרק א – השושלת של ישוע – מלאת סתירות כידוע, ואין היא אמינה.
פרק ב' – האם ישוע הוא המשיח? נושא מורכב וכבר לא זוכר מה קראתי. לפי הכותרת – לא קרו דברים שאמורים לקרות בזמן המשיח, למשל המלחמות לא נגמרו, ורעיון הביאה השנייה לא מבוסס. ולבסוף, יתכן שכלל לא טען שהוא המשיח, לפחות לא במפורש.
פרק ג' – התקומה מן המתים – תיאורים סותרים, ורעיון מופרך.
פרק ד' – סליחת חטאים – הנוצרים נתלים בפסוק 'הדם הוא בנפש יכפר', ואילו היהודים אומרים – 'ונשלמה פרים שפתינו' – זו תפילה. לזה יש להוסיף צדקה ותשובה ש'מעבירין את רוע הגזירה'. אולי. אך בכל אופן זה הסבר קלוש מבחינתי, וכאן ההסבר הנוצרי עדיין קיים. כמו כן, כאן נטען שמיתת צדיק לא מכפרת – אבל זה מנוגד למה שידוע ביהדות עצמה.
פרק ה' – השילוש – רעיון מאוחר ומופרך. והאם המשיח הוא אלוהים? זה סותר כתובים רבים בתנ"ך. נכון.
פרק ו' – שגיאות וסתירות בברית החדשה – יש הרבה. בנוגע לשגיאות – הרבה מתשובות הנוצרים נתלות בתרגום השבעים, אך כאן נאמר שהתרגום הזה שונה מאוחר יותר בידיים נוצריות.
פרק ז' – האם הברית החדשה אנטישמית? כן יש בה הרבה ביטויים חריפים נגד היהודים. למשל – 'אתם מאביכם השטן'. אך גם אם נאמר שזו דרך הנביאים להוכיח – הרי שהנצרות בהמשך דרכה ודאי הייתה אנטישמית.
פרק ח' – ישעיה ז' – 'הנה העלמה הרה'. עלמה היא לא בתולה, ונאמר שהיום יש גם נוצרים רבים שכופרים בלידת הבתולין, ושזהו מיתוס אלילי. מלבד זאת, הפרק בכלל מדבר על זמנו של אחז. נכון.
פרק ט' – ישעיה נג – 'הנה ישכיל עבדי'. כאן הם אומרים שזה כלל לא 'הפרק האסור', אלא נמצא בתנ"ך ומלמדים אותו, הוא פשוט לא בהפטרה. העבד כאן, נאמר, הם עם ישראל, כפי שמופיע קודם ואחר-כך, וכפי שנהוג לפרש מימי רש"י. ואילו המדרשים שדורשים זאת על המשיח הם רק מדרשים. טוב, כאן זה לא נכון, אלה מדרשים שמתכוונים לקבוע עובדה. עוד נאמר שבזמן ישוע פרק זה לא נתפרש עליו, אלא רק מאוחר יותר. ולבסוף, על פי בחינת פסוקים, שהוא כלל לא מתאים לחיי ישוע. נכון. אבל כאן שוב דיון על כך שיחיד לא יכול לסבול עבור הכלל – וזה לא נכון.
פרק י' – פירוש קצרצר לכל ישעיהו פרק נג – לפי מה שתואר קודם, העבד הוא עם ישראל, בדומה לפירוש רש"י.
פרק יא' – ירמיהו פרק לא – כמה עיונים, אך כאן נגיד שאם קוראים את הפרק בכללותו, הרי שנאמר שם שעם ישראל לא ימאס, ועוד. והם מוסיפים למשל שהאמור שם לא התקיים, למשל 'כי כולם יידעו אותי' – וכי זה מתקיים?
פרק יב' – תהילים כב – 'אלי למה עזבתני' – לא מתאים לישוע. ועוד שהנוצרים מנסים לומר ש'כארי ידי ורגלי' יש לקרוא 'כארו', אך אין כזו מילה. נכון ו-ויכוח ישן.
פרק יג' – ביאור קצרצר על תהילים כב – לפי המסורת.
פרק יד' – דניאל ט – 'שבועים שבעים' – לא מתאים לתיאור תקופת ישוע, נטען. התיאור הוא מורכב מדי לכאן, אבל עקרונית החוקרים סבורים שהפרק מתאר את תקופת אנטיוכוס בזמן עליית החשמונאים.
פרק טו' – מקבץ נבואות מהתנ"ך – מקבץ נאה.
נספח מורחב על התורה שבעל-פה – הטענות הידועות שאי-אפשר להבין את התורה בלי התורה שבעל פה, ועוד. אני לא מקבל זאת, וגם לא החוקרים. אבל אין לזה רלוונטיות לענייננו.

ואוסיף ציטוט אחד –
בקיצור, כותבי הבשורות ראו מה כתוב בתנ"ך, ועל פי זה כתבו את ספרם כדי שזה יראה כהגשמת נבואה (עמ' 195).
נשמע הגיוני מאוד.

אם כך, בואו נעשה סיכום ביניים –
כמעט את כל מה שנאמר כאן בפרקים השונים אני מקבל, למעט כמה דברים –
א. הפרוגרמה של היהדות לסליחת חטאים לא משכנעת, ולא מפקיעה את זו הנוצרית (פרק ד').
ב. ישעיה נג' אמנם לא מתאים לישוע, אבל פירושו על עם ישראל הוא מאוחר, והמדרשים הקדומים פירשונו על המשיח (פרק ט').
ג. ומלבד זאת, הרעיון של יחיד הסובל בעבור הרבים כן נמצא בכתבי היהדות.
ד. התורה שבעל פה התעצבה מאוחר, אך כאמור אין זה מענייננו פה.

זה בעניין התיאולוגיה.
אך צריך לזכור שלישוע ולברית החדשה יש גם תורת מוסר, והיא מצריכה יחס בפני עצמו. אחד שעשה זאת הוא הרב אמוזג, אך אין הכרח לקבל את דבריו. אני כן מוצא דברים טובים בתורת מוסר זאת, ונראה שגם חז"ל שאבו ממנה. למשל, עקרון יסודי אצלם הוא 'לא תשפטו למען לא תישפטו', וחז"ל אימצו זאת לחלוטין וכתבו בתלמוד את המשך הדרשה – 'במידה שאתם מודדים ימדד לכם'. אם כך, שלא נשפוך את התינוק עם המים!

ועוד דבר – בספר מוזכרת כת 'האביונים' מראשית ימי הנצרות, שהם הלכו בדרכו של ישוע, אך לא קיבלו את רעיון 'אלוהותו', או את רעיון 'לידת הבתולין'. עמדה כזו, לדעתי, יכולה להיחשב כיהודית, וכמותרת לבוא בקהל.