יומן בוצר, 23.8.22
את יומן הבוקר לא שיתפתי, מי שרוצה שייקרא, אבל זה בא במקומו.
*
שומע על גלות מַבְזָה, משהו בתימן, וחושב שזה שם הולם גם לשלטון בישראל.
באופן דומה יש בתנ"ך ביטוי – 'חרפת מצרים'.
ואכן, ישראל היא מצרים, בית עבדים.
בין לבין, שניר העלה פוסט על ציוץ של סניה, שמציע לתגמל מורים לפי הישגים. גישה קפיטליסטית קיצונית, כהרגלו. אמרתי שלא שווה יחס, אבל יוחאי מתווכח איתי. טוב, יש גם הוויכוחים האלה בין הקפיטליסטים והסוציאליסטים, לא דבר חדש. ואני סוציאל-דמוקרט, וכבר הסברתי את גישתי פעמים רבות.
עתה רק אומר שאיני מתנגד לשיטה הקפיטליסטית בחברות, בשוק ההון וכיוב', אבל יש תחומים שצריכים להיות מחוץ למירוץ הזה, כדוגמת החינוך והתרבות. כך אם אנו רוצים חברה בריאה בנפשה. לא הכול בחיים זה כסף, ולא הכול תחרות.
אבל העושק והחמס בישראל הגיעו באמת לרמות היסטריות, ולא רק במדדים האובייקטיביים – הריבית, עליית המחירים, המזון, הדיור. הכול הכול בשקר, חמס ומרמה.
ועוד בספר – מספר גם על הנאצים ועל העמלקים. גם זה אולי לא רחוק.
*
תגובה לסרטון האחרון של ליאור שליין, שיוצא נגד יאיר גולן שקרא לו אידיוט –
שמע, אתה כבר לא מצחיק, ואני צפיתי בתוכנית שלך. כל מה שיש לך זה בוז לדת? על מה ולמה? לך תעשה טונות של כסף בהייטק ותעזוב אותנו בשקט.
מה כן צריך? לבקר את הקיצוניות, לבקר את העיוותים. אבל מתוך כבוד בסיסי לאמונה של אנשים.
*
ויש דברים שלא משתנים (וכאן, אדגיש, אין בוז לדת, אלא ביקורת לגיטימית) –
