ניטשה על פאולוס

יומן לילה, 22.8.22

ניטשה על פאולוס.

עוד שיעור בהולצר, הפעם של נחום על ניטשה, היה אמור להיות מישהו אחר ולגמרי שכחתי מזה, מבולבל, אבל יצא טוב.
בתחילת השיעור אמרתי את הגיגי משבת, על הדרשה על ההר של ישוע – אשרי עניי הרוח, אשרי האבלים וכו' – שזה בדיוק מוסר העבדים השנוא על ניטשה, אבל זה גם בעצם מוסר היהדות הקדומה והיהדות הרבנית, ואולי זה המוסר בכלל. ואילו אצל ניטשה אפשר לומר שהמוסר מוסר, כי מוסר אדונים זה לא מוסר בכלל. הם עושקים ורומסים ולא אכפת להם מדבר. יפה.

אבל אז קראנו כמה פסקאות של ניטשה על הנצרות, ואני אביא כאן אחת מהן, למרות שהיא ארוכה מאוד. בה ניטשה משתלח בפאולוס השליח, אותו הוא מכנה 'הנוצרי הראשון', ופחות או יותר עושה ממנו קציצות. אני ממש נהניתי לקרוא את הקטע הזה, ולעיתים אף צחקתי. איזה כושר הבעה מרשים ופיוטי היה לניטשה! ואיזה מבט חד! אבל, כמובן, זה שהקטע מרשים ביותר, עדיין לא אומר שניטשה צודק בו, או כפי שאומרים – לעיונכם.
(בסוף השיעור אמרתי – שכוייח, רב ניטשה).

מתוך דמדומי שחר.