יומן צרב, 19.8.22

יומן צרב, 19.8.22

חזרתי לעבוד.
צרב – צהריים-ערב, על משקל בוצר – בוקר-צהריים.

*

רחל אליאור כותבת על פרשת השבוע עקב, ושם הפסקה הבאה –
"המושגים אמת יחסית, סובלנות בין-דתית, ריבוי ארחות חיים ותרבויות או ריבוי אמתות והשקפות עולם, פלורליזם, רבגוניות-תרבותית וסובלנות, דיאלוג בין דתי  או 'חיה ותן לחיות' , לא היו מוכרים כלל ועיקר באלף השני לפני הספירה, ערב הכניסה לארץ. הם התפתחו רק אחרי היסטוריה עקובה מדם של מלחמת העולם השנייה!".

(נכון, אם כי לא מדויק, הם התפתחו לפני).

ושוב הפסוק –
וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא.

אני מרגיש כמו ה'חרם' הזה.

משבחי הארץ –
כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר.

אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.
(הכול טבעוני לגמרי!).

ובתמונות, מהטיול האחרון –

כמו כן, קראו את ההפטרה היפה –
כאן –
https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%AA_%D7%A2%D7%A7%D7%91

*

וקריאה בהארץ ספרים –

"הלך על אהרון": המשורר אהרון לוין מנסה להשתחרר מאחיזת אביו, חנוך לוין
מאת שירה סתיו.

"בספרו הראשון אהרון לוין מותיר רושם עז כשהוא מתעמת בחדות ובתבונה עם המטען המשפחתי הנפיץ — ומודה לבסוף בכישלון הניסיון להימלט ממנו".

אני לא התרשמתי לא מהביקורת ולא מהשירים המובאים בה. נראית לי כמו אצולה ספרותית. זה בסדר, אבל היא צריכה להצדיק את עצמה. מצד שני, את הספר עוד לא קראתי. את חנוך לוין אהבתי מאוד, גאון, בכמה דרגות גבוה מהשאר.

תפילת שמואל
תמונה שנייה מהמחזה התנ"כי "דויד", 1926. תירגם מאנגלית יהודה ויזן
מאת ד"ה לורנס.

התרגום יפה מאוד ומראה בקיאות גדולה במקורות. עם זאת, הקטע לא עשה עליי רושם מיוחד, ולא מצאתי בו משהו שאין במקורותינו, ובצורה טובה יותר. ועדיין טוב יותר מדברים רבים אחרים.

"כסף של אחרים": שיר הלל לליברטריאניזם של היום-יום
מאת איתי מאירסון.

"הלל גרשוני מציע מבוא מזמין לכל מי שמבקש להבין את עיקרי המחשבה הליברטריאנית. הוא שוטח טיעונים עקביים ונגישים בעד עקרונות השוק החופשי, אך משחק לידי יריביו כשספרו הופך לכתב אישום נגד התנועה הסביבתית העולמית".

לא אהבתי את הביקורת, ולא נראה לי שאקרא את הספר. ליברטריאניזם זה תועבה.

*

סיפור יפה של ליאוניד פקרובסקי ששיתפה רחל אליאור –
https://www.facebook.com/1421059579/posts/pfbid02mAjuf9o3Tgg8j6eBhHh8zDg5WeUEiSbuT7ifuwxvchEMoJghxgJYvL6ePUZ1umhDl/