דיאלוג על הצבעה

אלון מזרחי שוב מטיף לא להצביע. הנה הדיאלוג שהתפתח –

אני –
נראה לי שאתה צוחק עליי שאני כותב יומן…
ולענייננו, יש לי תשובה מוכנה –
‏‎‎אנסה להסביר בקיצור: מרצ – כפייה רפואית אמנם. אבל ליכוד – כפייה רפואית + כפייה דתית + הרס מה שנשאר מבית המשפט. מה עדיף, ברצינות?

דני –
מה שיוצא אני מדוכא 

אני –
יש מדוכא ויש מדוכא יותר.
אלון כאן חסר אחריות. איש טוב, אבל שוגה בזאת לדעתי.

אלון –
אני לא תומך בפדופיליה ולא באפרטהייד. למרות שיש כאלה שמציעים אפרטהייד עם גינון ירוק ופדופיליה עם קינוחים מושקעים. אני לא בעסק

דן –
שכחת משהו במשוואה וזו ההתנגדות הציבורית
אז שוב
ליכוד כפיה רפואית ודתית וכל הסו קולד שמאל מבעירים את הרחובות בזעקות מתה הדמוקרטיה
מרצ כפיה רפואית וכולם בסבבה
מסקנה – הליכוד הרע במיעוטו

אני –
אלון, אלון, התחכמויות זה יפה, אבל כאן עסק רציני. אתה מתלונן על דיכוי בשטחים ובצדק, אז למה לא לנסות לעצור את זה? ולמה לא לתת כוח למפלגות שמנסות לעשות את זה, גם אם חטאו?

דן –
לעצור את הדיכוי בשטחים? בפתק בקלפי? סירייסלי?
תגיד לי שאתה צוחק

השמאל הישראלי הוא אבי האפרטהייד
ולמשותפת אין השפעה

אתה רוצה לעצור את הכיבוש? לחץ בינלאומי ו בידיאס

המפלגות פה בדיחה עצובה

אני –
אני לא חושב כך. הליכוד רע מדינית, רע כלכלית. ממשלת בנט בכל זאת עשתה פה כמה דברים טובים. (ולפיד? אללה יסתור, עדיף לא לדבר על זה).

אלון –
להצביע > לחזק את הדימוי הדמוקרטי של ישראל > לתת לגיטימציה לאפרטהייד

אני לדן –
הם לפחות מצהירים שהם שואפים לשלום

דן –
לול
מה שווה ההצהרה הזאת
זה אפרטהייד מחופש לדובי כפת לי

אני לאלון –
אוקיי. אבל זו השיטה הקיימת, וישראל מקובלת בעולם כמדינה דמוקרטית, פחות או יותר. כך שאין דרך אחרת לפעול, למעט אולי בחלומות.

אני לדן –
תשמע, דן, אני פועל במסגרת האפשרויות המוצעות לי, וכרגע לא רואה אפשרות טובה יותר. רוצים להציע מהפכה? לעלות על בריקדות? אפשר לשקול את זה. אבל כרגע אין דבר כזה, וגם לא יהיה. אז מה מציעים במקום? כלום.

דן –
אתה רצית לפעול נגד הדיכוי
מסביר לך שאפשר לפעול נגד הדיכוי אבל לא דרך קלפי
אתה פועל במסגרת האפשרויות המוצעות לך? מי מציע לך? אתה לא יכול לקבוע בעצמך? אתה באמת רוצה לפעול נגד הדיכוי או רק לספר בשיחות מטבחון כמה שאתה נגד הדיכוי

אני –
דבר ראשון שיש לפעול הוא לחזק את מפלגות השמאל. אתה רוצה להציע עוד דברים? אדרבא, מה למשל? (להפגנות וכד' אני לא מגיע בגלל מגבלות פיזיות שלא אפרט).

(עד כאן בינתיים, ונשים לב שיש פה דני ודן, אכן צריך לדון בדבר – ולהכריע).

*

ותוך כדי, לזהבה גלאון –
כן, מרצ עם 4 מנדטים זה מה שישנה את המצב בישראל.

(המציאות אבסורדית, לא אני).

*

וקודם לרחל אליאור –
יומן

יש שני דברים. הראשון – בין אם מסכימים איתי ובין אם לא, אני כועס על מרצ על מדיניות הקורונה שלהם ורמיסת זכויות הפרט, מהם ציפיתי ליותר. אם אצביע להם, זה יהיה בחוסר התלהבות.
שנית – בכל מקרה, לאידיאולוגיה הזאת כבר אין קיום. אמרתי את זה כמה פעמים. מרצ-העבודה, מפלגות השמאל היחידות, הן כ-10-12 מנדטים בלבד. זה כל השמאל בישראל. מי יש חוץ מזה? לפיד, שהפעולה הראשונה שעשה זה מלחמה עם עזה? גנץ, שחבר לסער האולטרה-ימני? מי? כך שגם מהבחינה הזו אפילו קצת מיותר ללכת להצביע.
ולבסוף, צריך להוסיף נתון נוסף, והוא שכוח הימין והדתיים רק יילך ויגבר, כי אצלם רוב הילודה. אם כך זה העתיד הצפוי לישראל, אם נרצה ואם לא נרצה, ועם זה נצטרך לחיות.