יומן אחר-צהריים, 12.8.22
פרסיקו שיתף שיחה ישנה שלו עם אוה אילוז – יחסנו לאן? על תהליך החילון. עשיתי טעות וצפיתי, שעמום מוחלט. אבל גם זעמתי. יושבים להם שני פריבילגים ומברברים את עצמם לדעת, אבל הם מוכרים על-ידי הממסד ומתוגמלים בהתאם. אין צדק בעולם. רק עושק תהומי.
'יחסנו', אגב, אפשר לקרוא גם בצורה שונה.
*
הנה שני קטעים מניסן נצר, לפרשה הבאה, עקב – על מסכנות ועל קצף.
*
שאלתי –
לפתוח או לא לפתוח? זאת השאלה.
בינתיים אין תשובה, נראה.
*
ניסיון למדרש –
אמר רבי חגי, בעבור מכירת יוסף נגזר על משה שלא יכנס לארץ. במשה מה הוא אומר? "וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" (דברים ג, כג). וביוסף מה הוא אומר? "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת" (בראשית מב, כא). אמר הקב"ה, אתם לא שמעתם לתחנוניו של זה, אף אני לא אשמע לתחנוניו של זה. ומתי נתכפר להם? בימי מרדכי ואסתר, שנאמר – "וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ" (אסתר ד, ח), ונאמר – "וַתּוֹסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן הָאֲגָגִי וְאֵת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים" (אסתר ח, ג). אז שמע המלך תחנוניה ונעתר לה.
*
תגובה לדורי מנור, שכתב על מאמר של דן מירון בהארץ –
אולי זו פרספקטיבה שונה של צעיר (הנה קיבלת מחמאה!) ומבוגר. אבל באמת לא צמח פה בשנים האחרונות איזה משורר גדול באמת, האין כך? אם כן, אשמח להכיר.
*
שלחתי עוד שני שירים חדשים לעתון 77.
אחר-כך פתחתי את היוטיוב וטורגטתי לאיזה סרטון משיחי. התחלתי להקשיב והם אומרים – ישוע לא כתב שיר או סיפור, ועדיין הוא האדם הכי מפורסם בהיסטוריה, שהשפיע על משוררים וסופרים רבים. שיט.
*
מחשבות לעצמי 