יומן צהריים, 11.8.22
עוד כמה מחשבות על שיעור רוזנצוויג. באופן חוזר, נרמזו שם רמיזות מחפירות. פעם להיטלר, ואתמול – לדמניוק. אין זה מקרה, שום דבר אינו מקרה. יש כאן עלילה, עלילת דם.
מהי עלילת דם? לקחת גורם שונה ולהלביש עליו את כל פחדינו, ואת כל שנאתנו. לשער שהוא רשע, חוטא וכיוב', ולכן לנדותו וליידות בו אבן. כך לכל מי שאינו מתיישר עם הקו.
כך עשו לשמאלנים, כך עשו למתנגדי החיסונים, כך עשו ליהודים, כך עשו לנשים, כך עושים לערבים. כך!
זוהי הקנאות הדתית המתועבת, שאינה מאפשרת שיח, שאינה מאפשרת דיאלוג, הבטוחה בעצמה, היהירה, האכזרית, הגזענית, וכן הלאה.
אני איני מוכן להיות חלק מזה.
והפסוק המתאים והמטעים –
אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם.
תהילים קמא, ד.
להתעולל – יש לו שני מובנים, ושניהם מתקיימים – האחד הוא להעליל עלילות שקר, והשני הוא להתעלל. ודבר מוביל לדבר.
(על כך גם ידובר בשיעור הערב, אם אלך אליו, נראה).
*
באותו הקשר, פחות או יותר, אני קורא אצל רחל אליאור את דבריו של מנחם ברינקר, ובהם למשל זה –
"שכן כאשר הציונים הדתיים הללו דיברו, וחזרו ודיברו, על כך שאם "צוואת הדורות" תופר יהיה זה אך ורק בעקבות חולשת הדעת, התבטלות בפני הגויים או בגידה של החילונים; כאשר הם זיהו את עם ישראל עם עצמם ולא עם הרצון האמיתי שלו כפי שהתגלה בפועל, בקלפיות, הם הכינו למעשה את נידויו של רבין עד לרציחתו ".
הו, רבין, מי יגול עפר מעינייך.
*
זהבה גלאון כתבה –
השבתי לה –
מה ההבדל בין 'לכלוא שמאלנים' ל'לכלוא לא מחוסנים', זהבה?
אחד ענה לי שרצתה לכלוא מפיצי פייק ניוז, וזה טוב –
השבתי –
ומי יקבע מה אמת ומה שקר, מיניסטריון האמת?
איך הגענו לזאת?
*
ועוד פסוק חשוב –
כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.
תהלים פא, ה.
חוק לישראל – אכן, יש גם סדרת ספרים כזאת.
אבל יש כאן יותר מזה – היהדות היא קודם כל חוק, אחר-כך דברים אחרים. והחברה הישראלית היא חברה יהודית אורתודוכסית, וכפי שהראתי באחד הפוסטים הקודמים – גם לחילוניים שבה.
אלא שהחוק הזה מעוות. אכן, הוא 'חוק לישראל', אבל רק לישראל, ולא לעמים האחרים החיים בארץ. וזה רק חלק מהבעיה שבו. בעוד בתורה נאמר אחרת –
תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם.
במדבר טו, טז.
זהו בינתיים. (סתם מעביר את הזמן. אין שומע, וזה לא משנה כלל, והדברים כבר חרגו מכל פרופורציה).
מחשבות לעצמי 