יומן בוקר, 11.8.22

יומן בוקר, 11.8.22

וידוי קטן – מאוד קשה לי עם חוסר הדיאלוג, מאוד קשה לי עם חוסר הפידבק, מאוד קשה לי בכלל.
למשל, בהמשך לסיפור אתמול, שאלתי את יגאל בווטסאפ מתוך סקרנות אם מרלין אמרה משהו מעניין בשיחתם, ענה – אמרה שנהנתה בשיעור. זהו? ודאי שאמרה יותר, רק מונעים ממני מעורבות. למה? אלוהים יודע. ורוזנצוויג הרי היה הוגה שדיבר על דיאלוג, אז איפה הדיאלוג? לא, כל אחד מרצה את שיטתו הטוטליטרית, אין דיאלוג כלל, רק מראית עין של חילופי דברים. חבל. וקשה, קשה מאוד.
(לא נוהגים בי במידת 'אל תימנע הטוב מבעליו').
אגב, גם את דף הסקירות בפייסבוק סגרתי בגלל זה. אני העלתי סקירות כי רציתי ליצור דיון, אבל דיון כזה כמעט שלא נוצר, ממש רק קצת. אז בשביל מה? אבל אני כבר זומם לפתוח דף חדש (או, איזה ביטוי יפה יצא לי!), אם כוחי יעמוד לי לזאת.
(מצד שני, יכול להיות שאני חופר הרבה… בפייסבוק מדי פעם צוחקים שהשם שלי הוא חופר).
(אגב, גם המשיחיים כבר לא עונים לי. אמנם מיסיונריים, אבל כנראה התייאשו ממני. שלחתי להם כמה שאלות – נו קומנט).

*

מלבד זאת, היה אתמול פריימריז בליכוד, ראיתי שאנשים מתלוננים על התוצאות, אבל לא הבנתי למה. אומרים שימוטטו את מערכת המשפט. אתעדכן בהמשך. בכל מקרה זה כן דבר שיכול להיות קריטי, אנחנו מתעסקים כאן בזוטות, אבל אפשר שתכף יעלה הכורת עלינו.

*

זיכרונות פייסבוק – שירים –

בערב יהיה שיעור על רוע אלוהי, והנה הקדמה –

בערב יתחיל חג האהבה, והנה הקדמה (אגב, עדיין לא התקשרה) –

וזה בכללי –

*

רגע של עברית.
ניסן נצר עברית של שבת.
על יסורים ומוסר. תמיד אקטואלי.
(התלבטתי בין זה ובין 'פח ומוקש', שגם כן אקטואלי, אבל בסוף הלכתי על זה).