דיאלוג על ישראל השלישית

שלושה שירים שלי התפרסמו בעתון 77 האחרון. השלישי מזכיר את 'ישראל השנייה', המושג של אבישי בן חיים, אז שלחתי לו את השיר לראות מה תגובתו. האמת, הופתעתי. הייתי בטוח שהתגובה תהיה חיובית, אך היא לא הייתה כזאת. הוא נזף בי על שאני מכחיש דיכוי! זו האשמה חמורה בעיניי, ואיני מתעלם ממנה.
בכל אופן, אני מקווה שזה בסדר ואתי אם אביא כאן את הדיאלוג בינינו, בצ'אט של הטוויטר.

השיר –

כתבתי –
‏היי אבישי, אולי יעניין אותך שיר שלי שהתפרסם בעתון 77 האחרון, בו אני מתייחס לתיאוריה שלך (אנא אל תשתף ברשתות, זה טקסט ספרותי, לא פוליטי).

אבישי –
‏שיר יפה ואופטימי.  ומכחיש דיכוי. לא מבין את המלחמות שלכם. אתה מיוצג ברמה הגמונית טוטלית בתקשורת המרכזית במשפט באקדמיה. לאחרים אין כלום ואתה אומר "לא בין את המלחמות שלכם. כולנו אותו דבר". לא, לא כולנו אותו דבר. אתה שייך לציבור פריווילגי ומדכא שמונע שוויון הלוואי שנהיה אותו דבר.

אני –
‏אבישי, עכשיו העצבת אותי. אתה רוצה להשוות פריבילגיות שלי ושלך? אני לא מכחיש דיכוי של מזרחים, אבל מעלה נקודה נוספת שאתה מתעלם ממנה – קיומה של ישראל השלישית. גם כשציינתי זאת בפנייך בפייסבוק אמרת שאתה לא מתעסק בכך. בסדר, זכותך, וזכותי להציג גם את הפרספקטיבה הזאת. עכשיו ציערת אותי מאוד.

אבישי –
‏השיר שלך הוא הכחשת הדיכוי של האחר והכחשת והפריוולגיות של הקבוצה שלך. סוררי נשמה.

אני –
‏טוב, אקבל את סטירת הלחי הזאת באהבה.

אבישי –
‏מכבדך וגם מבין עד כמה זה בא ממקום טוב ונקי.

אני –
תודה אבישי, ואני מבין שזו מערכת בחירות והיצרים לוהטים, ומלבד זאת אקח את הערתך לתשומת ליבי.
(אגב, חוץ מזה שלחתי להם גם ביקורת – חיובית – על ספרך, אבל הם לא פרסמו אותה בינתיים).

אבישי –
‏תודה אהוב.

אני –
‏בכיף. נמשיך להתווכח ברשתות