על המזל

יומן אחר-צהריים, 7.8.22
קשה קשה. כתבתי יומן בוקר וצהריים – וגנזתי. לא מרגיש שהם הוסיפו משהו, ואם אין מה להוסיף עדיף לבלום. וגם כללית, כידוע, היום הזה קשה.
אבל הנה בכל זאת מצאתי איזה דבר תורה יפה שאוכל להביא.
מדובר במאמר שכתב ידידי אודי ביום שישי על המזל –
על כוכבים ומזלות, אמונה ואלילות. מחשבות תיאולוגיות מול גרמי השמיים ומטאורים נופלים. מאמר לפרשת השבוע ׳דברים׳ –

https://udihershler.com/tevuna/?p=1709

לכך הגבתי –
קראתי. כמה שאלות ברשותך, שהן כולן שאלה אחת –
א. מה בנוגע למי שסובר ש'יש מזל לישראל'?
ב. הרבה מגדולי ישראל בעבר דווקא האמינו באסטרולוגיה, הכיצד?
ג. וכן גם הברכה היהודית הנפוצה ביותר עד היום היא 'מזל טוב'.
אז אולי בכל זאת יש בזה משהו? מה דעתך?

ולכך הוא השיב לי עכשיו –
חגי ידידי היקר, אגלה לך סוד קטן שיש לי, שהוא למעשה עיקרון המנחה אותי בנבכי הדת היהודית והטקסטים האינסופיים שלה. כיוון שזאת דת הספר, לאורך כמעט כאלפיים שנה, כה רבו הדיעות והמחלוקות, וניתן למצוא בה סימוכין כמעט לכל דיעה ושיטה רעיונית. עכשיו בנוגע אליי, לא רק שקטונתי להבין ולהסביר את כולם, אלא אפילו אדרבה, לו באמת אנסה לעשות זאת, זה לגמרי בבחינת תפסת מרובה לא תפסת, וכך בעצם ארגיש שאני מפספס הכול.
כך שבשורה התחתונה, אני תמיד מנסה (גם לא בהכרח תמיד מצליח), למצוא עת הגישה היותר קרובה ללבי, זו שקל לי יותר להזדהות עמה ואף לפתח אותה וכו', וכך לנסות להיצמד אליה כזו שמנחה אותי ואת מחשבתי.

כך שכל כל הדיעות והגישות האחרות תיאלצנה למצוא מסבירן ותועמלן טוב ומדופלם הימני.
צר לי.

ולכך השבתי –
תודה אודי על התשובה הכנה. ואולי אנסה אני לענות –
א. מה שנאמר 'יש מזל לישראל' באמת לא ברור לי, וצריך לראות את המפרשים שם. לי נראה מזל=דרכי הטבע, שישראל ודאי קשורים בהם, אלא שהם גם מעליהם.
ב. כנ"ל לגבי חכמי ימי הביניים – אז האסטרולוגיה נחשבה מדע, כמו פיזיקה היום, ולכן החזיקו בה. היום ודאי היו מתנערים ממנה.
ג. ובאשר לברכה 'מזל טוב' (שפייסבוק אף מדגיש) – היא באמת לא מוצאת חן בעיניי כל-כך, אבל הברכה הזאת כל-כך הושרשה בישראל שאי-אפשר לעוקרה.
וכנגד זה יש כמה פסוקים מפורשים נגד הסתמכות על המזלות, שאתה בוודאי מכיר אותם, ואת חלקם הבאת, ודי לנו בכך.
צום קל.

ועתה אוסיף את הפסוקים.
מן המאמר של אודי –
‘וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם’.. (דברים ד’ יט’).

ואני אציין עוד שני פסוקים –
כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה.
ירמיה י, ב.

נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הברו [הֹבְרֵי] שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִיעִם לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ.
ישעיהו מז, יג.

הנה, בכל זאת משהו מחיה ביום קשה זה.