איכה, בדידות
קמתי בבוקר ולאחר כשעה התחילו לי כאבי תופת, בעיקר בבטן, וגם בחזה. באמת סיוט, כולל התפתלויות וגניחות. לא ידעתי מה לעשות, בישיבה, בשכיבה ובהליכה – הכאב לא עובר. לקחתי שני אקמול, שתיתי כוס תה ונשכבתי במיטה כמו בול עץ מת. כמו כן, הייתה צריכה להיות לי היום איזו פגישה מקצועית, ביטלתי אותה כמובן.
כשקמתי משכיבת הקומה שלי הרגשתי מעט יותר טוב. משום מה נזכרתי בשיר של קרולינה 'אף אחד לא בא לי', והקשבתי לו ביוטיוב. גם שלשום שמעתי אותו בבית הקפה שישבתי בו, ממש לפני שהלכתי.
על מה השיר? על אישה בודדה. יש הרבה כאלה היום, שכן גיל הנישואים עלה מאוד, ואחוז הגירושין עלה מאוד. אנו חיים בחברה מודרנית, שהיא אינדיבידואלית ומנוכרת, וזה בעייתי מאוד.
הנה השיר –
אף אחד לא בא לי
קרולינה
מילים: קרולינה, אופיר קותיאל, רונן סאבו ואלרן דקל
לחן: קרולינה, אופיר קותיאל ורונן סאבו
אף אחד לא בא לי
אף אחד לא בא
אני עצובה
רע לי ומר לי
בלילות כשקר לי
המיטה ריקה
למה אתה לא בא?
אף אחד לא בא לי…
התעוררתי ונזכרתי
איך הרגשתי כשנישקתי וליטפתי
אותך
אולי חלמתי
אתה לא פה
טוב התאפסתי על עצמי ו-
התנתקתי
את החלון פתחתי, קפה הרתחתי
היום אני לא אפול נשבעתי מרוב הדיכאון
יותר מדי זמן שקעתי, לא מצליחה לישון
אף אחד לא בא לי …
אף אחד לא בא לי…
טוב, התאפסתי על עצמי ו-
התחברתי
את החלון סגרתי, מהשמש התעלמתי
אל הרחוב יצאתי, את עצמי פגשתי ו-
בעולמי קרסתי
היום אני לא אשכח, נשבעתי
מרוב העילבון יותר מידי זמן כאב
לא מצליחה לישון
אף אחד לא בא לי…
אף אחד לא בא לי…
אולי שכחת, אולי ברחת, אולי הזיתי, אתה הנחת
שהתבלבלתי ולא ידעת מתי אפול
לא נפלתי, לא כעסתי, לא עצרתי
לא בחרתי, רק שתיתי, התכוננתי
יש עוד הרבה דגים בים אבל כולם בים
לאט לאט הים עוד יכסה את העולם
אף אחד לא בא לי …
אף אחד לא בא לי…
אף אחד לא בא לי…
אף אחד לא בא לי…
חשבתי לשתף את השיר בפייס אבל אז נזכרתי שבמילא כמעט אף אחד לא מתייחס למה שאני כותב, מטוב עד רע.
אז פתחתי את הפייס וראיתי מאמר של אודי, באמת מאמר חמוד, על איכה ובדידות –
https://udihershler.com/tevuna/?p=1682
כתבתי לו –
תודה על המאמר המעניין, אודי… אין לך כדברי תורה לרפואה, כמו שנאמר – צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם.
ועתה, בעצם, אקח השראה ממנו (לאחר שקראתי שוב את המגילה), ואראה איך מגילת איכה בעצם מכילה ביטויים רבים של אישה בודדה (פרק א – דוברת), או גבר בודד (פרק ג – דובר):
א –
אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד
וְהִיא מַר לָהּ
וְאֵין עוֹזֵר לָהּ
אֵין מְנַחֵם לָהּ
הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי
נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה
עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי
כִּי רַבּוֹת אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַוָּי.
ב –
מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָּךְ הַבַּת יְרוּשָׁלִַם מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ.
הוֹרִידִי כַנַּחַל דִּמְעָה יוֹמָם וָלַיְלָה אַל תִּתְּנִי פוּגַת לָךְ אַל תִּדֹּם בַּת עֵינֵךְ.
קוּמִי רֹנִּי בליל [בַלַּיְלָה] לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ.
ג –
בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם.
הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָה.
עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה מֵאֵין הֲפֻגוֹת.
ומה התרופה? בסוף פרק ה –
יט אַתָּה יְהוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדֹר וָדוֹר. כ לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים. כא הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ ונשוב [וְנָשׁוּבָה] חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. כב כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד.