יומן לילה, 1.8.22
טוב, זה כבר לא מצחיק. שוב סיפור הולצר. העניין הוא שהיום, כאמור קודם, גם הזמינו אותי לשיעור קבלה בבית כנסת, אבל אני לא במצב, ובכלל מנסה להימנע מבתי כנסת.
הבעיה היא שגם אצל הולצר נהיה מוזר ומביך. העגלה המשיכה. לא מוצא את עצמי בשום מקום.
בכל אופן, הרצאה על אלן ווטס. ראיתי קצת סרטונים שלו ביוטיוב ולא הבנתי כלום. רוחני כזה.
אז המרצה הסביר, הוא מנגיש חשיבה מזרחית במערב. ורעיון אחד – המילים מפרידות, אבל המציאות אחדותית. כן, מוכר. וזה מתקשר גם לפנתאיזם. הגיוני.
הבעיה היא שכשכל המציאות מעוותת כל החוכמות האלה לא מועילות, והן אפילו יכולות להזיק.
מה יש לעשות? להכיר במציאות, להכיר באנושיות, לחדול מעריצות. אם אין את זה אין כלום.
אז המרצה, יהושע, לפני השיעור אמר שהתחיל לקרוא את הספר שלי, פילוסופיה והתנ"ך. זה יפה, אבל הרושם שלי הוא שמסריו נדחו. כך גם משתתף אחד בשיעור אמר שכבר עשו זאת בעבר, בימי הביניים. אבל מה עשו? אריסטו וקצת אפלטון. יש הרבה יותר מזה.
אז הסברתי – יש שני זרמים גדולים שעיצבו את המערב – אתונה וירושלים, כלומר פילוסופיה ומדע מול תנ"ך ודת. אלא שלדעתי הם אינם רחוקים זה מזה.
נו שוין, לדברי אין שומע, והם נדחים – אך לא בטיעונים ענייניים. אמרתי למשתתף בפירוש – נראה שאתה רק רוצה לסתור אותי.
ובכן, חבל על הזמן – כפי שאמר נכון חיים המוכר אחר-כך כשירדתי, ועזבתי את השיעור באמצע. כבר עדיף באמת להישאר בבית לבד.
כי כבר עדיף באמת, אמת. ולא שדה הכוח, כפי שכתב אלון מזרחי הבוקר. כי בשדה הכוח מה יש? שוד ושבר, אלימות ועריצות, מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם.
אללי, באמת מצב רע.
והעניין הוא שאני מזהה מחשבתם של אנשים לגמרי, ואומר לכם בוודאות – הכול מושחת.
ואכן – מוקף בפסיכופתים (ולא, איני הפוסל במומו).
*
האם אני טיפוס כחול?
ציטוט מ"מוקף בפסיכופתים"
"אסתכן ואומר כי מכל הצבעים, כחולים הם הטיפוסים שקשה יותר לעשות מניפולציות עליהם. הסיבה פשוטה: כחולים יודעים מה קורה. הם יודעים מה אמרתם והם זוכרים פרטים. הם כותבים מה שהם שומעים. הם שומרים הודעות מייל ויודעים איך דברים פועלים."
– מוקף בפסיכופתים מאת תומס אריקסון
*
בדיחה –
קטע ממגילות מדבר יהודה:
"כיא אהבתה את ישראל מכול העמים
ותבחר בשבט יאודה".
ללמדך שכבר אז היו ביביסטים.
*
עוד מהנאמר לאייל –
חוכמת סופרים תסרח.
*
עכשיו אני רואה שגם גלית פתחה את הפוסט שלה היום ב-'חזרתי מבועתת מהשוק'.
*
ובכן, המציאות הישראלית כולה שקר אחד אכזרי ונאציסטי, נראה שאין לה תקנה.
*
ואכן –
מתברר שאפשר לתפוס את החבל משני קצותיו…
(תמונה של דלגית, לא משתף כאן בגלל זכויות יוצרים).
*
וכן זה, מקודם –
מחשבות לעצמי 