יומן בוקר, 31.7.22
בוקר רע. בשבת הייתי אצל אחי, והיה לא פשוט. לא אפרט יותר מדי כדי לשמור על כבודן של הבריות ועל כבודי, אבל אומַר כמה דברים כלליים. אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר, אומרים על חכמת הנסתר.
ובכן, יוצא שכל מפגש שלי עם החוץ הוא טראומטי. כמעט כל מפגש. ולא שלא היו נחמדים ומתחשבים, היו. אבל עלו תכנים לא פשוטים, עניינים משפחתיים, ובכלל – עם תחושות פיזיות-נפשיות קשה להתווכח. מצד שני, מה אעשה? אסתגר בבית כל היום? אפשר להשתגע מזה.
אבל עכשיו אני רואה את רסיסי המילים שהשארתי לעצמי בפתקיי ואני אומר – לא אומר כלום, אשתוק, 'אוטם שפתיו נבון'.
מלבד זאת, כבר אמרתי, זה שגר כאן קודם היה פטפטן, וכך בעצם גם אני. 'נולד בלי משתיקול ולכן חרק', כתב אבידן.
אבל אעלה, כרגיל, קטעים שלמים יפים ורלוונטיים.
*
איציק כתב –
בּוֹרֵ֖א נִ֣יב שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר יְהוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו (ישעיהו נז, יד)
רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר:
"הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם; וֶהֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת, וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים" (פרקי אבות ד, טו)
*
נושאים שצריך לדון בהם והם העיקר – מצוות 'ואהבת' ורעיון 'הבריאה בצלם', אבל את זה עשיתי כבר בהרחבה. אולי אוסיף, או אחזור.
גם עשרת הדיברות – חשובות.
*
ועוד דבר לדיון, מכיוון אחר – האם הרעיון של 'תחשוב טוב – יהיה טוב' הוא נכון? אני חושב שלא, או לא תמיד. בכל מקרה, לדעתי גם אין לו זכר בתנ"ך. זה רעיון מודרני, וגם ברסלבי, יש לציין. הבעיה היא שלעיתים הרעיון הזה אכזרי מאוד, כאילו כל הצלחתו של אדם תלויה בו ובגישתו ולא בנסיבות חיצוניים – ולא היא.
אלתרמן כתב כזכור, ואריק איינשטיין שר –
אל תרכיבו משקפיים
לא קודרות ולא שמחות
הסתכלו נא בעיניים
בעיניים פקוחות.
*
ועוד עלה אתמול, שבעצם הרעיון של כבוד הבריות מקורו חז"לי ולא תנ"כי. תחשבו על זה, אנחנו מכירים משפטים כמו – 'יהי כבוד חברך חביב עלייך כשלך', או 'איזהו מכובד – המכבד את הבריות', ועוד הרבה, כמופיע בפרקי אבות (אולי בהמשך אלקט את כל האמירות האלה משם), ומה יש בתנ"ך? לא מצליח להיזכר בדבר. כמובן, מושג כבוד הבריות קשור למושג הבריאה בצלם, אבל זה כבר דרש, זה לא נאמר ישירות בתנ"ך.
תקנו אותי אם אני טועה.
*
יש עניין חשוב בכך ש'התורה שבעל-פה' היא שקר, והיא אנסה ועיקרה את היהדות הקודמת. הרבה דברים יש לומר כך, והרבה דברים כבר נאמרו.
*
עוד פסוקים שנאמרו –
עוצם עיניו מראות ברע.
עליי היו כולנה.
*
מי יענה לי על כל שאלותיי?
מי יאיר את עיניי?
מי יחבוש את פצעיי?
*
אב"ח כתב אתמול על הגזענות המתנשאת של הציונות הדתית שהצביעה בנט. לא יכולתי להגיב לו על זה. אפשר לטעון שזה מופרך, אבל למעשה יש בזה משהו.
*
הנעלם במשוואה, למרות שהוא נעלם – הוא במשוואה.
דוגמה קונקרטית –
מצביעי ביבי היקרים, כיצד אתם מסבירים, לעצמכם ולאחרים, את יחסו לבתו החרדית נועה? הרי זה דבר נורא.
*
ומאתמול –
ציטוט מ"מוקף בפסיכופתים"
"האשם את הצד השני במה שאתה אשם בו. – יוזף גבלס".
"הסברתי לחברי הקבוצה שטיפוסים ירוקים נוטים פשוט להדוף דברים לא נעימים הלאה מהם"
– מוקף בפסיכופתים מאת תומס אריקסון
*
תגידו, אני מבין איך אפשר לגנוב כסף, סחורות, אפילו דברים שיש עליהם זכויות יוצרים, אבל איך אפשר לגנוב דעת?
(קיבלתי תשובה מפורטת מריטה).
*
הכי טוב לשתות קפה עם Hell.
לילה טוב.
*
אסיים בשני קטעים מהברית החדשה –
עברים ד' –
יב שֶׁהֲרֵי דְּבַר הָאֱלֹהִים ¹חַי וּפוֹעֵל, וְחַד הוּא ²מֵחֶרֶב פִּיפִיּוֹת, וְחוֹדֵר עַד לְהַבְדִּיל בֵּין נֶפֶשׁ לְרוּחַ וּבֵין פְּרָקִים לְמֺחַ הָעֲצָמוֹת, ³וּבוֹחֵן ⁴מַחְשְׁבוֹת הַלֵּב וְכַוָּנוֹתָיו. יג אֵין שׁוּם נִבְרָא נִסְתָּר מֵעֵינָיו; ¹הַכֺּל חָשׂוּף וְגָלוּי לְעֵינֵי מִי שֶׁלְּפָנָיו עָלֵינוּ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.
ב' כיפא (זה השם המופיע שם, כלומר אגרת פטרוס) –
א ¹אֲבָל גַּם ²נְבִיאֵי שֶׁקֶר הָיוּ בָּעָם, כְּשֵׁם שֶׁגַּם בֵּינֵיכֶם יִהְיוּ מוֹרֵי שֶׁקֶר. הַלָּלוּ ³יַכְנִיסוּ בַּחֲשַׁאי תּוֹרוֹת הַרְסָנִיּוֹת וְיִכְפְּרוּ בָּאָדוֹן אֲשֶׁר ⁴קָנָה אוֹתָם, וְיָבִיאוּ עַל עַצְמָם ⁵אָבְדָן פִּתְאוֹם. ב רַבִּים יֵלְכוּ אַחֲרֵי תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם, וּבִגְלָלָם ¹תְּגֻדַּף דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. ג וּבְתַאֲוָתָם לַבֶּצַע ¹יְדַבְּרוּ כָּזָב ²וְיִסְחֲרוּ בָּכֶם; וְאָמְנָם לֹא יִתְעַכֵּב מִשְׁפָּטָם שֶׁנֶּחֱרָץ מִקֶּדֶם, וְאָבְדָנָם לֹא יָנוּם. ד הֵן אֱלֹהִים לֹא חָס עַל ¹הַמַּלְאָכִים הַחוֹטְאִים, אֶלָּא הוֹרִידָם אֶל תַּחְתִּיּוֹת אֶרֶץ וּנְתָנָם בְּכַבְלֵי אֺפֶל ²לְשָׁמְרָם לְמִשְׁפָּט. ה וְגַם עַל הָעוֹלָם הַקָּדוּם לֹא חָס, אֲבָל בַּהֲבִיאוֹ ¹מַבּוּל עַל עוֹלָם שֶׁל רְשָׁעִים שָׁמַר אֶת נֺחַ, מַטִּיף הַצֶּדֶק, וְהַשִּׁבְעָה אֲשֶׁר עִמּוֹ. ו אֶת הֶעָרִים ¹סְדוֹם וַעֲמֺרָה שָׂרַף לְאֵפֶר לְאַחַר שֶׁדָּן אוֹתָן לְמַהְפֵּכָה, בְּשִׂימוֹ אוֹתָן לְדֻגְמָה לָעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת רִשְׁעָה, ז וְהִצִּיל אֶת ¹לוֹט הַצַּדִּיק, אֲשֶׁר נִדְכְּאָה נַפְשׁוֹ בִּגְלַל הִתְנַהֲגוּת הָרְשָׁעִים שְׁטוּפֵי זִמָּה; ח כִּי הַצַּדִּיק הַזֶּה, אֲשֶׁר בְּשִׁבְתּוֹ בְּקִרְבָּם רָאָה וְשָׁמַע אֶת הַנַּעֲשֶׂה, הִתְעַנָּה יוֹם יוֹם בְּנַפְשׁוֹ הַיְּשָׁרָה עַל מַעֲשֵׂי רִשְׁעָתָם. ט אָכֵן יוֹדֵעַ יהוה לְהַצִּיל אֶת חֲסִידָיו ¹מִנִּסָּיוֹן, וְעִם זֺאת לִשְׁמֹר אֶת הָרְשָׁעִים ²לְיוֹם הַדִּין ³כְּדֵי לְהַעֲנִישָׁם, י בְּיִחוּד אֶת ¹הַהוֹלְכִים אַחַר הַבָּשָׂר בְּתַאֲוַת טֻמְאָה וּבוֹזִים אֶת הַסַּמְכוּת הָעֶלְיוֹנָה. חֲצוּפִים הֵם, הוֹלְכִים בִּשְׁרִירוּת לִבָּם וְאֵינָם נִרְתָּעִים מִלְּחָרֵף אֶת נוֹשְׂאֵי הַמִּשְׂרוֹת הַנִּכְבָּדוֹת, יא אֲשֶׁר אַף הַמַּלְאָכִים, הַגְּדוֹלִים מֵהֶם בְּעָצְמָה וְכֺחַ, אֵינָם מְבִיאִים עֲלֵיהֶם קִטְרוּג שֶׁל גִּדּוּף לִפְנֵי יהוה. יב אַךְ הַלָּלוּ דּוֹמִים לְחַיּוֹת חַסְרוֹת תְּבוּנָה, שֶׁבְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע נוֹלָדוֹת כְּדֵי לְהִלָּכֵד וּלְהִשָּׁמֵד. הֵם מְחָרְפִים מָה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים, וּכְמוֹ שֶׁהֵן נִשְׁמָדוֹת גַּם הֵם יִשָּׁמְדוּ, יג וּבָזֶה יִסְבְּלוּ אֶת גְּמוּל עַוְלָתָם. אֶת ¹הַהוֹלְלוּת בַּיּוֹם חוֹשְׁבִים הֵם לְתַעֲנוּג; כִּתְמֵי טֻמְאָה וּמוּמִים הֵם, ²הַסּוֹעֲדִים עִמָּכֶם וּמוֹצְאִים הֲנָאָה בְּתַרְמִיתָם. יד עֵינַיִם לָהֶם מְלֵאוֹת ¹נִאוּפִים וְאֵינָן מַרְפּוֹת מִן הַחֵטְא. הֵם לוֹכְדִים נְפָשׁוֹת ²בִּלְתִּי יַצִּיבוֹת; לִבָּם מֻרְגָּל בְּחַמְדָנוּת; אָכֵן בָּנִים אֲרוּרִים. טו בְּעָזְבָם אֶת דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר תָּעוּ וְהָלְכוּ בְּדֶרֶךְ ¹בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר אֲשֶׁר אָהַב אֶת ²שְׂכַר הָרֶשַׁע, טז וְהוּכַח עַל עַוְלָתוֹ: ¹אָתוֹן אִלֶּמֶת דִּבְּרָה בְּקוֹל אָדָם וְעָצְרָה אֶת אִוֶּלֶת הַנָּבִיא. יז בְּאֵרוֹת בְּלִי מַיִם הֵם, ¹עֲנָנִים נִדָּפִים בִּסְעָרָה, אֲשֶׁר אֲפֵלַת חֺשֶׁךְ שְׁמוּרָה לָהֶם. יח בְּדַבְּרָם גְּדוֹלוֹת, דְּבָרִים שֶׁאֵינָם אֶלָּא הֶבֶל, הֵם לוֹכְדִים בְּתַאֲווֹת בְּשָׂרִים וּבְמַעֲשֵׂי זִמָּה אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר אַךְ נִמְלְטוּ מִידֵי הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתָּעוּת. יט הֵם מַבְטִיחִים לָהֶם חֺפֶשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עַצְמָם עֲבָדִים לְכָל אֲשֶׁר מַשְׁחִית; הֲרֵי לְמָה שֶׁאָדָם נִכְנָע, ¹לָזֶה הוּא מִשְׁתַּעְבֵּד. כ הֲלֹא אִם אַחֲרֵי שֶׁנִּמְלְטוּ מִטֻּמְאוֹת הָעוֹלָם בִּידִיעָתָם אֶת אֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שׁוּב נִסְתַּבְּכוּ בָּהֶן וְנֻצְּחוּ, כִּי אָז ¹מַצָּבָם הָאַחֲרוֹן גָּרוּעַ מִן הָרִאשׁוֹן. כא מוּטָב הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא לָדַעַת אֶת דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה מֵאֲשֶׁר לָדַעַת אוֹתָהּ ¹וְלָסוּר מִן הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַמְּסוּרָה לָהֶם. כב הִתְקַיֵּם בָּהֶם הַמָּשָׁל הָאֲמִתִּי: ¹"הַכֶּלֶב שָׁב עַל־קֵאוֹ¹ ", וְגַם "הַחֲזִיר עוֹלֶה מִן הָרַחֲצָה לְהִתְגּוֹלֵל בָּרֶפֶשׁ".
מחשבות לעצמי 