יומן ערב, 22.7.22
יש דברים אישיים וכלליים שלא אחשוף. זה לא עניינכם.
אבל כמה דברים.
לשנייה ראיתי בטלוויזיה את גלית גוטמן מדברת על ריאליטי אחד, ואומרת שצריך לכבד (מה שכתבתי בצהריים, כן, חי חי). אלה הפריבילגים התל-אביבים הדשנים.
תרבות של גזל והעתקה ברמות מפחידות.
*
אלון מזרחי בטקסט מבריק על ה'פסיכוסאחים' –
הגבתי –
יפה מאוד, ונכון.
אפשר לפשט זאת למשל הישן של הגל על האדון והעבד (כאן יש עוד רבדים, אבל מילא). יש אדונים ויש עבדים, והאדון לא ישחרר את שליטתו על הפריווילגיות שלו. סיפור מוכר.
(קצת מוריד, אבל לא משנה. טוב, מחקתי את הרוב, למה לבאס).
ואפשר לפשט זאת יותר – רדיפת בצע.
*
ועוד –
אריק כתב –
חיבוק תורם לאושרו של האדם – אהבה זה כל הסיפור.
*
ניר שיתף מאמר של בן כספית נגד ביבי. הגבתי –
טוב, קראתי, הוא צודק מבחינה מסוימת, בעיקר בכך שהוא היה צריך להפגין יותר אמפתיה (לא ראיתי את העדות, אבל אני מאמין לו). מצד שני, הימנים יטענו – וגם בצדק, כפי שכתבתי אתמול – שזו באמת לא אשמתו. ומי צודק? מי יכול לומר שרק הוא צודק? אני לא יודע, ורק מצטער ששוב התלקחה המחלוקת הזו בין תומכי ביבי ושונאיו (כן, שונאיו, לא מתנגדיו, אתה ודאי תסכים לזה). לי אין כוח לזה שוב.
הוא ענה שלא יכול להיות ש'לא ידע' הכול, זה דבר חוזר, והסכמתי. אז כתב –
אז אל תגן עליו. אתה לא יכול להיות. בשתי המחנות. או שאתה מקלל אותו ומאחל ככה יום שימות בנסיבות טבעיות או שאתה מעריץ.וסוגד. אין אמצע.
עניתי –
זה בדיוק מה שמצער אותי, שאין אמצע.
(שיחות-צד, אין חשיבות לדברים).
*
וגם כתבתי –
הגמדים, בסוף ניצחו את גוליבר?
שעה אחרי גלית כותבת על דוד וגוליית. כיף פה.
*
וגם –
בכאן 88 (גם ערוץ טוב) משמיעים עכשיו את 'פרידום', חחח.
(זה יותר משמעותי מאיך שזה נשמע).
*
הג'דננתי? (ככה כותבים את זה?) יכול להיות.
מחשבות לעצמי 