יומן בוקר, 22.7.22
אני רואה ששוב חוזר עניין ה'ואטאבאוטיזם' שבעבר שלט כאן. הפעם – אב"ח אומר שוועדות חקירה הן כלי של ההגמוניה, ובמקום אחר מבקש ועדת חקיקה לעניין תיקי נתניהו. נו, מה אפשר לומר, זו צביעות, אופורטוניזם, חיסרון באידיאולוגיה, חוסר עמוד שדרה. כללית כתופעה. מצד שני, כזה הוא גם ה'דיסוננס הקוגניטיבי', וכולנו לוקים בו ברמה כזו או אחרת.
(מלבד זאת עלה לי חידוד –
Whataboutism –
(ואטאבאוטיזם) –
אבל מה בנוגע לאוטיזם?).
ומיד רואה דבר דומה – פרסיקו חזר מהודו וכתב על טור של חן סרור ארצי בידיעות, על שימוש השמרנים בכלים של השמאל בעניין יובל דיין, ואומרים – זכות האישה על גופה, למרות שבנושא ההפלות אמרו אחרת.
אני הגבתי –
ומה רע בלהשתמש בכלים של הצד השני? כמו שאומר אב"ח – 'ויקח את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו'. הרי רק כלי מלחמה יש כאן, לא אמת.
אבל מיד מחקתי, כמובן (אבל הספקתי לקבל לייק אחד).
אין אמת? אין.
כך למשל כתב ינון אתמול –
"ויוקר יאמיר" / "והאמת תהא נעדרת" – 2 מסימני אחרית הימים (סיום מסכת סוטה)
וגם כתב, אגב –
אריסטו ציווה לנו: "הטל ספק בכל" – נעאבך – מה הוא ידע על תיאוריות קונספירציה ומפיציהם המצורעים.
אדם חכם, ינון.
והנה המשנה המלאה (שוב) –
משנה סוטה ט, טו.
בעקבות משיחא חוצפא יסגא, ויוקר יאמיר.
הגפן תיתן פריה והיין ביוקר, והמלכות תהפך למינות, ואין תוכחה.
בית ועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת.
נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים.
(מיכה ז) בן מנבל אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו.
פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו.
ועל מי יש לנו להשען? על אבינו שבשמים.
*
אגב, על כל זה – על השימוש במילים ככלי קרב – כתבתי בספרי 'יסודות הבניין'. וכמדומני גם ישו דיבר על כך.
אולי אשתף בהמשך.
*
משפט יפה ונחוץ –
חדל קשקשת ברשת.
*
מאתמול –
יום חמישי בערב (ובעצם גם בהרבה זמנים אחרים) – זמן סכנה, אנרגיות גבוהות, אנשים יוצאים אחרי שבוע עבודה עמוס ומשתחררים.
ובכן, מילה להכיר – הוות.
מתוך מילון המקרא של ספיר –
הַווה, הַוָּה, הוות, הַוֹּת
(מילון המקרא)
1. תַאווה רעה, מזימת רֶשַע, רֶשַע, מִרמה, כאמור בפסוק: "והַוַּת רְשָעִים יֶהְדֹּף" (משלי י, 3)
2. אסון אישי כבד, צרה, כאמור בפסוק: "יַצילך מִפַּח יָקוּש מִדֶּבֶר הַוּוֹת" (תהילים צא, 3)
3. צער, שברון לֵב, סבל, יִיסוּרים, כאמור בפסוק: "הַוֹּת לאביו בֵּן כּסיל" (משלי יט, 13)
4. סכנה, שעת סכנה, כאמור בפסוק: "ובּצל…אחסֶה עַד יעבֹר הַוּוֹת" (תהילים נז, 2)
*
שיר יפה (והמבין יבין. והמרגיש ירגיש)
https://youtu.be/cHbnaDPyhJw
הוא לא ידע את שמה, אריק איינשטיין.
*
זיכרונות פייסבוק –
ויליאם ג'יימס – כשאדם מאמין הוא מרגיש נוח, וכאשר הוא מטיל ספק אין לו מנוחה, לכן עדיף להאמין, גם אם אין לאמונה די ראיות.
מה דעתכם?
מעבירים חוק טוב נגד טיפולי המרה בזמן שמעבירים את חוק ההסמכה? מזכיר לי את הפתגם –
"מורי דרך עיוורים העוצרים את היתוש במסננת ובולעים את הגמל".
(מתי כ"ג, 24).
"אָמַרְתִּי לְךָ, כְּשֶׁסְּלָעִים נִשְׁבָּרִים זֶה קוֹרֶה בְּהַפְתָּעָה.
וּמַה גַּם אֲנָשִׁים".
דליה רביקוביץ, כל משברייך וגלייך.
המשך יום טוב.
מחשבות לעצמי 