יומן אחר-צהריים, 18.7.22
חיים נבון כתב בטורו –
כל זה כבר נאמר בספר המיזנתרופי "הנסיך הקטן". לפני שהנסיך הקטן מתאבד הוא מספיק לקטול בביקורתו כל אדם ממשי שפגש: את הפוליטיקאים, את האקדמאים, את אנשי העסקים, וגם את הדתיים, "מדליקי הפנסים", שממשיכים לציית לצווים ישנים ולא מבינים שהעולם מאיץ. בתחילת הספר הוא מבקש מהטייס לצייר לו כבשה, ומותח כמנהגו ביקורת ארסית על כל הכבשים המצוירות, עד שהטייס מצייר לו כבשה מדומיינת בתוך תיבה סגורה. את זו הנסיך הקטן מאשר. כל מי שבחר, כל מי שהתחייב לדרך חיים מסוימת, עלוב בעיניו ומוגבל, והוא מוכן לקבל רק את מי שנשארים לעולמי עד מאחורי משקפי השמש, את המסרבים להתחייב ולבחור.
עניתי –
כלומר, אתה מעודד שמרנות, מעניין..
וברצינות – כן, דברים של טעם, ומתחברים לטור הקודם – להחליט, להתבסס. אוקיי.
ודבר נוסף – ומי שמצטט את זה אני משביע אותו שייתן זכויות יוצרים – אני מבין את הכבשה בתיבה אחרת. זה אלוהים היהודי, שאינו שום דבר המתגלה. 'אכן אתה אלוהים מסתתר'.
(ו…אין תגובה. לא מפתיע)
*
נראה לי רלוונטי מאוד –
התבואה המשגעת – סיפור מאת רבי נחמן מברסלב.
פעם אחת אמר המלך לחברו האהוב, המשנה למלך: "כיוון שאני חוזה בכוכבים, אני רואה שכל התבואה הגדלה בשנה זו, מי שיאכל ממנה יהיה משוגע. אם כן, תן לנו עצה מה לעשות."
אמר המשנה למלך כי ראוי שיכינו בשבילם תבואה בנפרד, כדי שלא יצטרכו לאכול מן התבואה החדשה.
ענה לו המלך: "אם נעשה כעצתך, ורק אנחנו לבד לא נהיה משוגעים וכל השאר יהיו משוגעים, הרי שיקרה ההפך – שאנחנו נהיה המשוגעים.
על כן, נצטרך גם אנחנו לאכול מן התבואה. אבל כך נעשה – נסמן סימן על מצחנו, שנדע שאנחנו משוגעים. ואם אני אסתכל על מצחך, ואם אתה תסתכל על מצחי – נדע מן הסימן שאנחנו משוגעים.
*
יש לי מוניטין. אמנם מוניטין רע, אבל מוניטין.
*
לפוסט של דעת אמת הגבתי –
האמת? יש משהו בדבריו. חילוניות ללא שום ערך נוסף באמת מובילה למקומות כאלה. אני מכיר אנשים שבחרו בדת רק מסיבה זו, חינוך טוב יותר. מה שכן, גם בדת יש צדדים בעייתיים, זה נכון.
*
מדליון ביבי (מהבוקר).
מחשבות לעצמי 