יומן בוקר, 15.7.22
ואללה, קמתי בלי מצב רוח בכלל, ואין לי כוח לכתוב, אבל הנה כמה דברים מאתמול.
*
הרצאה בהולצר ספרים על השבתאות. איום ונורא. להסביר? אנסה. העירנות המוחלטת מכלת-כול אינה טובה, יש לרכך במידת החסד. ואכן, בהרצאה היו עשרה גברים ואף לא אישה אחת. היינו יכולים להתפלל מעריב במקום. ויש עוד דברים, אבל אני מעדיף שלא לפרט.
ובכל זאת נאמרו כמה דברים מעניינים, בעיקר בהקדמה. אז נאמר נגד הנצרות, שהמשיח בתנ"ך תמיד מתואר כדמות מדינית. האמנם זה כך? אשאל. ובעצמי עלה לי מקור אחד שהנוצרים מרבים להביא – ישעיה נג. אבל התשובה (הלא מפתיעה) – שאין מדובר שם במשיח. כבר רש"י פירשו על עם ישראל.
וכך גם רבי עקיבא הכתיר דמות מדינית, את בר-כוכבא, כמשיח, אבל שגה.
ומה עם שבתאי צבי? כאן מדובר בחצי השעה השנייה ששמעתי, אבל לא נאמר בה משהו מעניין או חדש.
היו פרעות בזמנו באוקראינה (אולי הם נענשים על כך עכשיו? לא, הפורעים היו טאטארים).
על שבתאי צבי נאמר שהיה 'ממעך באצבעו'. מה זה אומר? אין אין יודע (אני אמרתי – אולי לוחץ על הכפתור במעלית). ועוד אמרו עליו שאמר כי 'הגאולה תבוא במצב דגים'. מה זה אומר? שוב, אין איש יודע בדיוק. סביר שזה איזה סמל קבלי. ואולי אסטרולוגי.
כמו כן, ברור שהייתה לו איזושהי בעיה מינית. מה היה טיבה בדיוק? אין איש יודע (כמדומני).
מה אומר? כל הדברים האלה מעניינים בעיניי, אבל לא לגמרי ברורים.
מעבר לזה, זכורה לי הרצאתו של פרופ' מאיר מלפני כחודש, שדיבר על איזו מהות משיח שהייתה בכל משיחי השקר, לא זוכר את המילים המדויקות. אך – האומנם? רעיון מקובל יותר ביהדות הוא 'בחינת משיח' שיש באדם בכל דור.
ועוד דבר – דובר על השורש 'גאל' שממנו גם 'מגואל בדם' – מלוכלך, אולי כמו מגולגל. ואני אמרתי שאולי יש קשר לגעל. דחו זאת. 'אין קשר'. כאילו לא כתבתי את מילוני מעולם, וכאילו לא כתבתי את כל היומנים שלי. לעניין עצמו – צריך להסתכל במילון, לא זוכר. בכל אופן אם יש קשר לגעל, הרי זה בדיוק תיאורו של שבתאי צבי, שנכנס לעובי הזוהמה, לגועל, כדי לגאול. כך לפחות מתואר, וזה הרעיון הקבלי של 'גאולה דרך הביבים'.
עד כאן.
*
וביידן על לפיד – 'איש של מילים' (ויינט).
*
זיכרון פייסבוק –
טולסטוי, וידוי, מתוך כתבי הגות, עמ' 45.
*
תכנון אירוע הגעת ביידן:
מתכנן א: ביקור ביידן כל-כך משעמם, 'ארה"ב עומדת לצידה של ישראל', 'אנו תומכים בפתרון שתי המדינות', כמה אפשר לשמוע את זה? אין פה שום תוכן.
מתכנן ב: אז מה אתה מציע?
מתכנן א: בוא נכניס קצת תוכן לתוך האירוע.
מתכנן ב: מה למשל?
מתכנן א: עם ישראל אוהב להתווכח סביב עניינים של דת ומדינה, בוא נכניס זמרת דתייה, נאמר יובל דיין, היא שרה יפה, ובסוף ביידן ייגש ללחוץ את ידה והיא תסרב.
מתכנן ב: כן, זה בטח ייצור הרבה שיח, והרבה ריב. הרי זה מה שאנחנו רוצים.
מתכנן א: נצטרך רק לעדכן גם את ביידן על כך, שייגש ללחוץ את ידה והיא תסרב.
מתכנן ב: כן.
מתכנן א: וגם את יובל, היא צריכה לדעת למה היא נכנסת.
מתכנן ב: בהחלט.
מחשבות לעצמי 