לאחרונה עלה שוב נושא ההפלות בעקבות ביטול פסק דין רו נגד וייד בארה"ב (אגב, רו זו – שם בדוי – יש לה סיפור חיים מרתק, כפי שסופר לא מזמן בעיתון 'בראשית', ואני אתפלא אם לא עובדים בהוליווד על סרט על סיפורה ברגעים אלו ממש).
ובכן, לאחרונה עומתתי עם הגישה הרציונלית, וכתבתי על כך באחד היומנים הקודמים. אבל נקודה אחת ראויה להבהרה – אדם הוא אדם גם כאשר הוא אינו עדיין אדם מלא, אלא רק פוטנציאל לאדם.
לחיזוק טענתי אביא את אחת ההוגים הרציונליסטים המובהק ביותר – פרופ' ישעיהו ליבוביץ המנוח.
בתוכנית 'בשתי אוקטבות' יש פרק שלם על הפלות והמתות חסד (עוד לא צפיתי בהכול שוב, אבל אעשה זאת), וכאן אביא את החלק הרלוונטי, בצירוף תמלול חלקי והערות קצרות.
זה הסרטון –
https://youtu.be/IlLeF7qzhxU
ליבוביץ מתייחס להפלות, בעיקר מדקה 3:40.
והוא אומר:
"שכן אני אינני שייך לאותם בני אדם הרואים בעצם החיים ערך".
ואילו פרופ' דיבואה רואה בעצם החיים ערך, ואני מסכים עימו.
₪אני אינני רואה ערך באדם משום שהוא חי, אלא אני רואה בו ערך משום שהוא אדם (בצעקה)".
זה נכון, לא כל חיים הם בעלי ערך, לצערנו. וכביכול אני סותר את אמירתי הקודמת, אבל זה תלוי איך מגדירים ערך. ודאי שיש ערך לחיים, אבל לפעמים הגורמים השליליים מכריעים את הכף לצד השני. ואולי השאלה היא האם יש בחיים קדושה.
"נבט של אדם – אני לא מסוגל לראות בזה אדם, אבל אני יודע שזה ההתחלה של יצור אנושי".
"הוא לא רק אדם פוטנציאלי, אלא אדם אקטואלי, שהרי בהכרח נוצר ממנו אדם".
בהחלט. וזה מה שרציתי להראות פה. ולכן ליבוביץ מתנגד להפלות (באילו תנאים בדיוק – לכך אצטרך לראות את הסרטון המלא שוב).
זה הקטע המלא: https://www.youtube.com/watch?v=7sURPzwzmJo
מחשבות לעצמי 