יומן צהריים, 8.7.22
באמת שלא ידעתי זאת כשכתבתי את יומן הבוקר, אבל מתברר שהפרשה המדוברת עכשיו היא הזמר (המצוין) חנן בן ארי, שמקבל מעירייה כלשהי חצי מיליון שקל להופעה. רבים כותבים על כך, מצדדים שונים. הרב נבון, למשל, כותב שזה הגיון השוק. וזה נכון – כך עניתי – זה נכון. אבל נכון גם שאתמול האזנתי להופעה מצוינת בחינם. צאו וחשבו.
*
ויש עוד פרשה עכשיו – פרשת השבוע, בלק. כתבתי –
פרשה – אדירה (בלעם), חוץ מהסיום (סיפור פנחס). וגם הפטרה מצוינת, ובעיקר סיומה ('הגיד לך אדם מה טוב'…).
באמת שאין לי כוח לכתוב מעבר לזה, וגם לא לקרוא.
*
ועוד היום – ירו שראש ממשלת יפן. עכשיו כבר הודיעו שמת. אבל עוד לפני זה כתבתי –
עסוקים היו עם ישראל בהכנות לשבת ולא היה פנאי בידם לעסוק בהתנקשות בראש ממשלת יפן, שינזו אבה. שינזו מה? סיננו. יש לי צ'ולנט על האש ואין לי זמן לעסוק בזה. מלבד זאת, מה זה נוגע אליי? יעסקו הגויים הם בענייניהם.
(ש"י עגנון, אורח נטה ללון [לא באמת]).
*
ועוד היום – סקרים. כתבתי –
בצד ימין – שני אפסים. מחיר הבגידה.
*
זיכרון פייסבוק –
עזריאל קרליבך, הודו יומן דרכים.
אחד הקטעים המופתיים בעיניי.
ושני –
מעניין: "הבעיה הגדולה של האנושות היא שספק מכרסם בלבם של כל האנשים החכמים, ואילו רפי השכל בטוחים לחלוטין בדעותיהם" (ברטרנד ראסל). (מתוך: אני חושב משמע אני טועה, חיים שפירא).
פיני הגיב –
מה חדש? זה תמיד היה כך. המזל הוא שרוב רפי הכל נמנים עם מחנה השמאל.
*
מקווה להביא בהמשך מדברי הרב זקס, אחרי שאנוח מעט.
מחשבות לעצמי 