יומן בוקר, 6.7.22

יומן בוקר, 6.7.22
אתמול כתבתי יומן לילה (די מעניין) – וגנזתי. שלל סיבות.
לפני יומיים בלשכת התעסוקה קראתי ספר על ויטגנשטיין. אחד שאל אותי מה אני קורא וביקש לשמוע רעיון מתוכו. אמרתי לו שהוא אומר – 'על מה שאי אפשר לדבר עליו, אודותיו יש לשתוק. הוא לא הסכים עם זה.
בכל אופן, זו אחת הסיבות.
המציאות – גרועה מאוד, אבל באמת שאין לי טעם להתרחיב. אנסה לדבר באירועים ועובדות.

וזה מאתמול בפייסבוק (אני לא מרבה לכתוב, כי כמעט אין תגובות. אנשים עסוקים – אלוהים יודע במה) –

דורי מנור ביקש עיברות ל'ממואר'. הצעתי – זיכרון דברים.
זה מה שאני עושה פה.

סיכום: יש אדם שמקצועו שרטט, ויש אדם שמקצועו חרטט.

התחלתי לראות סרט – 'המין החזק' על רות ביידר גינסבורג, אחרי 20 דקות הבנתי שאני סתם בוהה במסך.

דעתי על העדות החדשה במשפט נתניהו –
אני יכול להבין את הקרייב לסיגרים, זה מהנה וממכר.

רגע של עברית.
ניסן נצר, עברית של שבת, לפרשת פנחס.
אלוהי הרוחות – לכל בשר.
לאדם יש רוח, כלומר מחשבות, אבל ביסודו הוא בשר, 'בשר ודם'.
יש משום הענווה בלשון העברית לכנות כך את האדם.
אתמול כתבתי על כך ביומן הגנוז.
בקצרה – יש כאן כדי לתרום לסוגיית ההפלות.
דעה ידועה היא שאדם הוא 'חי מדבר', כלומר בעל שכל. כך הגדיר אריסטו ובעקבותיו הלך הרמב"ם. ואכן, המחשבה והדיבור הם ממותר האדם.
ואולם, אני תמיד ראיתי בעיה בהגדרה זו, או בכל מיני התבטאויות של הרמב"ם, או פרופ' ליבוביץ, בנושא. כי יש הרבה בני אדם שלא נכללים בהגדרה זו – מפגרים, דמנטים ועוד. מה שמכונה אצל חז"ל – חרש, שוטה וקטן. אך האם הם אינם בני אדם? לדעתי בני אדם הם במלוא מובן המילה.
וכזה הוא גם העובר, בשלב מסוים. אמנם הוא רק 'פוטנציאל אדם', אך ככזה עדיין הוא בתוך מין האדם. והרי גם התינוק הוא רק 'פוטנציאל אדם' במובנים רבים.
ולכן אמרתי שלא, האדם הוא לא רק שכל, אלא 'רקמות בשר ולב פועם'. ואלה אמנם קיימים גם אצל בעלי החיים, אך כאמור רק למין האדם יש 'פוטנציאל אדם'.
זו, לדעתי, ההשקפה ההומניסטית האמיתית. ובמקרה הזה, של ההפלות, היא גם חופפת לדעת ההלכה היהודית.
וכאמור, גם ל'דעת' הלשון העברית, שנתנה לבני האדם את השם הצנוע – 'בשר ודם', ולא כדעת אריסטו 'חי מדבר' (למרות שגם זה נמצא. למשל בתרגום אונקלוס ל'ויפח באפיו נשמת חיים' – רוח ממללא).
וכן גם התבטאו אבות האומה, אברהם, שאמר 'ואנכי עפר ועפר', ומשה, שאמר 'ונחנו מה'.
צא ולמד את מהות כשלונה של כל השקפת ה'נאורות' הרציונלית, ועימה של כל המודרנה, כולל ספיחה האחרון – הפוסט-מודרנה.
ועוד דבר – נראה לי שנשים תתחברנה יותר בקלות למה שאני כותב כאן. האם המטפלת בילד, גוש אילם של צרכים והבעות, יודעת שהוא יותר מ'שכלו'.
אבל כן, לאחר שאמרנו זאת, האדם הוא גם 'רוח', כנאמר מחשבות. ובהתאם לכך, יש לו דעה, ולכל אדם דעה משלו. גם זה דבר שיש לדבר בו, ואני מניח שידובר בו כשנגיע לפרשה, אך בכל מקרה זה עניין שני, ואני כבר הארכתי פה יתר על המידה.
ואגב, התלבטתי אם לשתף פסקה זו, או פסקה קודמת על 'נאסף אל עמיו', והחלטתי ללכת על האופטימית יותר.