יומן בוקר, 3.7.22
כתבתי בפייסבוק אתמול בלילה –
השבת המשכתי קצת לקרוא בספרו של הרב זקס 'מוסריות' (הוא משתפר בהמשך), שבכותרת המשנה הוא מתאר את מגמתו – חיפוש אחר 'הטוב המשותף'.
והנה הערב אני צופה בנאומו של לפיד, והוא פותח את הנאום וגם מסיים אותו בדיוק באותו נושא – חיפוש הטוב המשותף.
חוץ מזה, אהבתי את הנאום, שחיובי סך-הכול.
נמתין לבאות.
והוספתי בתגובה –
(תחושה שלי – זה לא יילך).
ואכן, הנה כבר יש המאשימים אותו בקלישאתיות.
למשל, אחת כתבה בפייסבוק –
בתוך ערימת הקלישאות שהיו הנאום של לפיד, הוא אמר גם משפט שהוא התמצית של הבעיה הישראלית: "מדינת ישראל גדולה יותר מכל אחד מאיתנו, מדינת ישראל חשובה יותר מכל אחד מאיתנו". כי ככה זה בישראל, המדינה היא תמיד מעל הכל.
ומישהו הגיב לה –
"למדינה אין משמעות ערכית אלא משמעות אינסטרומנטאלית בלבד… ראיית המדינה כערך היא מהותה של התפיסה הפאשיסטית."
י. לייבוביץ 1971.
ואני הגבתי –
נכון, זה משפט בעייתי, אבל קשה לבקש ממנו לצאת מתבנית החשיבה הזו. סך-הכול היה נאום חיובי בעיניי. תני לו צ'אנס.
*
בכמה מקומות משתפים את הדבר הבא –
הגבתי ומחקתי –
דנמרק יותר עשירה, אז מה הפואנטה? (שכר המורים? גם שם הוא פחות מהשכר הממוצע, לפי מה שנכתב).
נא להגיב עניינית.
(מחקתי כי אין סיכוי לדיון ענייני, או רק ענייני, וזה מאופיו הידוע של פייסבוק, שאולי אכתוב עליו עוד בהמשך. ראיתי פוסט שמתייחס אליו כ'עדת המתלהמים כאן'. ביטוי קולע).
*
באופן כללי יש עניין בפתגמים ואימרות. הנה אימרה יפה שכתב תומר –
Great minds discuss ideas; average minds discuss events; small minds discuss people. Eleanor Roosevelt
*
לפני שהלכתי לישון נזכרתי משום מה שבצרפת הם מאוד אהבו מילה אחת –
solidarité.
ואגב, זו מילה שונה מהערך השלישי בסיסמה של המהפכה הצרפתית –
חירות, שוויון, אחווה (בצרפתית: Liberté, Égalité, Fraternité).
לא יודע למה נזכרתי בזה.
*
רגע של עברית.
על 'חיציו ימחץ'.
ניסן נצר, עברית של שבת.
וכאן אוסיף גם חידוש שלי (ועוד לא בדקתי את העניין באתר האקדמיה) –
לעיתים קרובות, במקום לומר 'בשבוע הבא' מקצרים ואומרים – 'שבוע הבא'. השאלה האם זה תקני. כאמור, עוד לא בדקתי את העניין באקדמיה, אבל לפי האמור כאן (בפסקה השנייה), הדבר תקני לגמרי, והוא מדרכי הקיצור של העברית.
הפסוק השני שמביא נצר בדף הבא – 'כי ששת ימים עשה…', במקום 'בששת'.
מחשבות לעצמי 