יומן בוקר, 1.7.22

זיכרון פייסבוק –
קראתי את "מחשבות" של הפילוסוף בלז פסקל. אולי הייתי צריך לכתוב "פילוסוף" כך, במירכאות. רוב הספר הוא מליץ יושר לנצרות, בצורה די תמוהה, עליי להודות. כבר היה פילוסוף אחד שקונן עליו, כיצד נתפס מוח חריף זה לשטויות ובוזבז.
בכל מקרה, לדעתי אין הרבה מה לקרוא את הספר הזה, הוא לא מוסיף כמעט כלום. הדבר היחיד שכולם זוכרים ממנו הוא "ההימור של פסקל" (ראו ערך), שגם הוא לא קביל, אבל לפחות מעניין וחשוב. ואכן, אפשר להסתפק בפיסת הידיעה הזו.

(מנחם הגיב – אוי אוי אוי).

ציטוט מ"קיצור תולדות האהבה"

"אזכיר לכם גם שאפליקציית ההיכרויות היא בעצם 'תיבת סקינר' שמשגעת את מערכת הדופאמין, מערכת התגמול, במוח. לאורך זמן נוצרת קהות חושים ומִתגברת הטיית השליליות, שמתבטאת בסינון יתר, שיפוטיות וביקורתיות המתעצמים אחרי כל דייט מאכזב או גוסטינג (היעלמות)."

– קיצור תולדות האהבה מאת ד"ר ליאת יקיר

פרשת השבוע, חוקת –
בהארץ יש כותבת חדשה, והמאמר שלה לא כל-כך מצא חן בעיניי.
הדף של דעת אמת כותב על נחש הנחושת, שהוא עבודה זרה האסורה בתורה. נו, והרי כבר חז"ל כתבו – 'וכי נחש ממית ונחש מחיה?' והמשכו. זה אגב גם שם ספרו של העיתונאי היוצא בשאלה ז"ל ישראל סגל. אבל אם חז"ל כתבו את זה אכן קיים קושי. אבל למעשה באמת היה קושי, כי כפי שמסופר לנו בספר מלכים, ישראל באמת עבדו לנחש הזה, עד שחזקיהו נאלץ לכתתו.
המשך יבוא.

וגם ברגע של עברית אנו בנחשים, במובנם הכפול, מהפרשה שתבוא – בלק.
ניסן נצר, עברית של שבת –