יומן ערב, 24.6.22

יומן ערב, 24.6.22

כתבתי –
'כתבתי עכשיו תובנה חשובה ומדהימה, אך היא תשותף רק ביומן הבא'.
ובכן –

מדהים העניין הזה של החינוך, או הבעיה במערכת החינוך.
רם כהן בהארץ אומר שהמצב נורא, אבל הוא תמיד אומר שהמצב נורא בכל נושא.
אחי הכלכלן אומר, לאחר ששלחתי לו את הכתבה, שצריך להפריט את החינוך, או משהו כזה. כי זו תפיסתו הכלכלית.
אלון מזרחי אומר שהחינוך הוא ל'אנשים לבנים', כי הוא מדבר מתוך העמדה של המחאה המזרחית.
ועכשיו אני קורא את מחצ שאומרים שהמשבר הוא בגלל מדיניות הקורונה שננקטה.
כל אחד רואה את הדברים מהזווית שלו. ואיפה האמת?
כמו הפיל ההודי שכל אחד ממשש איבר אחר שלו, אבל אף אחד לא רואה את הפיל כולו.
אולי כזה הוא גם 'הפיל שבחדר'.

*

תחרות קשה בלייקים בין מרכז מתון לימין קיצוני. (מדאיג).

*

קיבלתי תשובה.

*

כתבה ב-n12 –
אני כבר לא ברלינאי

שכר הדירה התייקר בעשרות אחוזים. התקריות האנטישמיות בעלייה. אנשי הרוח וההיפסטרים נדחקו לטובת ההייטקיסטים. אפילו לצאת לדייטים כבר אי אפשר. אלפי ישראלים שהיגרו בשנים האחרונות לברלין מוצאים את עצמם בעיר שהשתנתה להם, ורבים מהם שוקלים לחזור – או שכבר עשו זאת בתחושה קשה של אכזבה. אסף, ששב לישראל אחרי 20 שנה: "הרגשתי שהעיר שאהבתי איננה, אז חזרתי לארץ"

https://mobile.mako.co.il/finances-weekend/Article-567087739d09181027.htm

אני לא קורא בדרך-כלל חדשות באתר זה, וגם הסצנה הברלינאית לא ממש מעניינת אותי, אבל רילוקיישן לחו"ל דווקא כן, כתופעה. יש ישראלים רבים בחו"ל, ובעיקר בארה"ב – מעל מיליון ישראלים שם. רובם מהשכבות היותר מבוססות.
האם החיים שם יותר נוחים? ברוב המקרים כן, ובהרבה. האם החיים כאן עומדים להיות יותר קלים? בואו נגיד שזה לא נראה באופק.
לכן ההצעה שלי היא – מי שיכול לעבור בתנאים טובים – שיעבור.

ואולי זה מה שרציתי לומר על ה'אופק'.

שבת שלום.