יומן
מאמר ארוך (כ-5,000 מילים) ומעניין של צבי בן דור בנית באתר העוקץ על ספרו של אב"ח.
כותרתו –
תולדות המזרחים בין החוחים או ״הבשורה על פי אב״ח״
במתיקות ומתינות ניגש צבי בן-דור בנית לקרוא את "ישראל השניה" של אבישי בן חיים, ומצא טיעונים מעגליים ורטוריקה אנקדוטלית שמאפיינת את המזרחים כאנשים פשוטים שמונעים מרגשות, וזקוקים להנהגה אשכנזית שתכוון אותם.
כתבתי –
לאחר קריאתו החלטתי למשוך את הביקורת שלי על הספר. לא שאני חוזר בי מהדברים, אלא שיש אנשים, כמו הכותב הזה, שזה המרחב הטבעי שלהם והם הרבה יותר בקיאים בו, ובמצב כזה מוטב לתת להם לדבר.
בכל מקרה, טוב שמתעורר דיון אינטיליגנטי ופורה על הספר.
(אבל התחרטתי בינתיים…).
הנה פסקה אחת שלו –
כל ניתוח מדוקדק, לא באזמל מנתחים, אלא גם זה שנעשה בסכין של חמאה, יראה שאין לסיפור שארג רגליים. מכאן הבקשה להיכנס ״לטעום מן המאכלים״. מכאן ההמלצה להשעות את "הגישה המערבית של האידיאולוגיות המוחלטות שאוסרות לוותר על קוצו של יוד.״ לכן הדרישה ״לזרום״ עם הספר וכן לוותר על קוצו של יוד, כלומר לוותר על האפשרות לחקור באופן יסודי את האופן בו מתבצעת חלוקת הקרקעות בישראל. תְקוּן חְפִיף כעקרון מחקרי.
רוצה לשאול, למשל, מה עשה דוד לוי, מגיבוריו המעונים של הספר, כאשר היה שר השיכון 11 שנים רצופות, הרי דווקא בתום הקדנציה הארוכה שלו שם בשנת 1990 התפרצה מחאת דיור מזרחית כלל ארצית? עזוב, תְקוּן חְפִיף. רוצה לדבר על נתונים של הלמ״ס לפיהם פערי השכר בין מזרחים לאשכנזים אינם נסגרים? עזוב, תְקוּן חְפִיף. רוצה לשאול מה עשתה ממשלת נתניהו לטובת הפריפריה המזרחית ב-12 שנות שלטון רצופות? עזוב, תְקוּן חְפִיף. רוצה לשאול איפה הייתה ״פיית השוויון״ כאשר הולך ומתברר שהצבא עובר הסללה? עזוב, תְקוּן חְפִיף. רוצה לדעת למה הכותב אומר שהמזרחים חווים ״שגשוג״ תחת שלטון נתניהו בלי להסביר את התהליכים העוברים על החברה הישראלית בכלל? עזוב, תְקוּן חְפִיף. ועוד ועוד ועוד. כל דיון בשאלות הללו מחייב התעקשות על ״קוצו של יו״ד״, אבל התעקשות כזו היא מה שעושים המערב והשיכנז. אז עזבו.
מחשבות לעצמי 