כמה קטעים מספרו של הרב יונתן זקס 'בלשון עתיד'.
הוא אומר שהיהדות היא גם לאום וגם דת (ואמנם בפרק הבא יאמר שהיא אמונה).

דרשה יפה על מניין בני ישראל, שאינם נמנים למניינם, אלא בתרומתם.

והוא תומך בשלום עם הפלסטינים (עמ' 139).

ואף מסמיך את דבריו על מקורותינו (עמ' 140).

בקטע ארוך הרב זקס מדבר בשבח השיחה, ובסעיף אחד שם הוא אומר שדת ישראל מיוסדת על הקשבה, בניגוד לראייה וגם בניגוד לציות. אני מצאתי את זה יפה. (עמ' 178-179).


סך-הכול הוא מציג עיסוק מעניין ומקיף בשאלות היהודים בזמננו, תוך מתן פרספקטיבה היסטורית, יהודית וכללית, ענפה.
מסר אחד שחוזר כאן הוא, שהיהדות היא דת אנטי-איפריאלית, וככזו היא מכבדת את השונות. כך, יש בה אוניברסליזם, בעיקר בחזונות הנביאים, אבל בעיקרה היא דת פרטיקטלריסטית, המיועדת לעם אחד בחבל ארץ אחד. ומה ניתן ללמוד מכאן? שוב – הכבוד לשוני, כשם ספר אחר שלו.
מעניין וכדאי לקרוא.