הגיג בוקר.
קיבלתי זיכרון פייסבוק מעניין היום –
ציטוט מ"המצב האנושי"
"כשם שמלחמה מתקיימת למען השלום, כך כל סוג של פעילות, אפילו תהליכי המחשבה לבדה, חייב להגיע לשיאו בשקט המוחלט של העיון. כל תנועה, תנועות הגוף והנפש כמו גם תנועות הדיבור והחשיבה, חייבת לחדול בפני האמת. האמת, בין שמדובר באמת העתיקה של ההוויה ובין שזו האמת הנוצרית של האל החי, יכולה לגלות את עצמה רק בדומיה אנושית גמורה."
– המצב האנושי מאת חנה ארנדט
*
אכן, זה המצב האופטימלי, שהאמת מכריעה ולא הדמגוגיה. אבל המצב הזה, כך נראה, נעדר כבר מזה זמן רב.
זו, אגב, גם גישה יהודית מאוד. כך, למשל, אומרים חז"ל בפרקי אבות (ה, ז) –
שִׁבְעָה דְּבָרִים בְּגֹלֶם וְשִׁבְעָה בְּחָכָם.
חָכָם אֵינוֹ מְדַבֵּר בִּפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב.שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן, וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע, אוֹמֵר: לֹא שָׁמַעְתִּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת.
וְחִלּוּפֵיהֶן בְּגֹלֶם:
*
וזה גם, כדאי לציין, מקום האל כמתואר בכמה פעמים. למשל, במעמד המתואר אצל אליהו –
יא וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְהוָה וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה לֹא בָרוּחַ יְהוָה וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה. יב וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ יְהוָה וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.
מלכים א, יט.
וכן הוא אומר –
לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה.
תהילים סה, ב.
הפסוק הזה, אגב, היה משמעותי מאוד למיסטיקן הנוצרי הקדום מייסטר אקהרט, וראו – לך דומיה: מייסטר אקהרט קורא במורה נבוכים, מאת יוסף שורץ.
גם בבודהיזם, כמובן, הדממה משמעותית מאוד, ולמעשה עומדת במרכז הפרקטיקה.