יומן אחר צהריים, 2.6.22
ארנה קזין כותבת על הקושי להתפרנס מכתיבה.
וגם בווינט מאמר על כך –
https://m.ynet.co.il/articles/rjjvrklo5
ומה אני אגיד? המצב אכן קשה. מעוות וקשה.
בפשטות, אין שום אפשרות היום להתפרנס מכתיבה איכותית. מה כן? כתיבה שיווקית נחותה. כלומר, ככל שהכתיבה נחותה יותר כך מרוויחים יותר.
ומי מרוויח הכי הרבה? מתכנתים, שכותבים שורות קוד משמימות וממוחזרות. והסופרים – כמעט לא מרוויחים כלום.
זה הרושם שאני מקבל, והכתבות האלה מאשרות אותו.
למה זה קורה? אני לא בטוח. אבל זה המשך של התרבות הקפיטליסטית.
אבל השאלה היותר מעניינת היא מה יש לעשות בנוגע לכך? והאמת שאני לא יודע.
אוכל לומר שבההערכה שלי המצב בכלל לא בר תיקון. ולכן מה שנשאר לעשות זה להשאיר את הכתיבה כתחביב.
ומה כן לעשות? לעבור להייטק. מודה שאני חושב על האפשרות הזו בעצמי, למרות שהתחום הזה משעמם אותי מאוד, ופועל נגד האנרגיות שלי. אבל צריך להתפרנס, לא?
והאפשרות השנייה – האקדמיה. שם לפחות משלמים לך על החירטוטים שלך.
יותר מזה אני לא יודע. אנשי הכספים והמספרים חיסלו את אנשי המילים, ככה זה.
*
צילום אחד מספר, על רגש האשמה.
*
עובר על סלקום טיוי. כלום לא מעניין.
שני דברים אני רואה שם – אשתו של הנוסע בזמן, והתוכנית של ג'ון אוליבר. אבל זה רק פרק בשבוע.
כך יוצא שהערוץ שהכי פעיל אצלי הוא – קול המוסיקה.
מחשבות לעצמי 